שוארץ, דרור

בן פינחס ויפה. נולד ביום ט"ז באלול תרצ"ז (23.8.1937) בחיפה. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "חוגים" שם. השתייך לתנועת "הנוער הלומד" ולאחר-מכן לתנועת "הצופים החלוציים". היה מן הבולטים בקבוצתו וחבריו אהבוהו לא רק בשל עליצותו ורוחו הרוממה, כי אם גם על מסירותו לתנועה ופעילותו בה, אשר מהן האציל אף עליהם. מילדותו אהב לטייל בסביבה וככל שהתבגר והלך כן הרחיק בטיוליו – ואהבתו לארץ ולנופה גברה. בטיוליו אלה נתגלתה נטייתו המיוחדת לארכיאולוגיה ובצאתו לדרך היתה עינו פקוחה לא רק כדי ליהנות ממראות-הארץ, כי אם גם לגלות דברי-ערך עתיקים הצפונים בה: נוהג היה לחטט מתוך התלהבות ולחפור בעניין רב בכל אתר שאליו נקלע, וכך מצא כלים וחפצים רבים ושונים, חקר את מקורם ורשם את תקופותיהם – וכל אלה היוו את האוסף הארכיאולוגי הגדול אשר השאיר אחריו. בן ט"ו היה כשנערכה בנוה-שאנן שבחיפה תערוכת כל המימצאים שגילה בטיולי-היחיד בשעות-הפנאי שלו ובסיוריו השבועיים יחד עם שניים מחבריו; תערוכה זו, שסודרה בהדרכת החוג הארכיאולוגי בחיפה, זכתה לתהילת-העתונות וכל מי שביקר בה דיבר בשבחה. דרור היה חבר גרעין מרחבים ב'. גויס לצה"ל באוגוסט 1955 במסגרת נח"ל, ובמשך כל ימי-שירותו – בטירונות, בקורס מ"כ ובאימון המתקדם – הראה נכונות להגשת עזרה לחברים וצמאון ידיעה (בעיקר בסיירות, אשר ראה כהמשך טבעי לטיוליו בימי פעילותו בתנועה), רצון עז למלא כל תפקיד ומשימה ואף אומץ-לב והתלהבות (ביחוד בצניחה). ביום ו' במרחשון תשי"ז (10.10.1956) נפל בקרב בסביבות-קלקיליה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. במלאת שנה לנפלו הוציאו חבריו בגרעין חוברת לזכרו. כן פתחו אז במשק מחניים ספריית-עיון על-שמו ובה מדורים של ידיעת-הארץ וארכיאולוגיה – מקצועות אשר אהב ולהם התמסר בלב ונפש. בספריה זו נקבעה פינת-זכרון ובה חלק מעבודתו בארכיאולוגיה. גם ב"מחנות העולים" בחיפה נפתחה ספריה על-שמו. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".