שוארץ, אברהם (“ינצי”)

בן שמואל ומרים. נולד ביום י"ט בניסן תרפ"ט (29.4.1929) בעיר ברשוב אשר ברומניה. גודל בסביבה של מתבוללים ומכאן שלא הוקנו לו אלא מעט ערכים יהודיים מסורתיים. למד בבית-ספר שם. שנה לאחר פרוץ מלחמת-העולם השניה גורשה המשפחה להונגריה, ושם, בגלל היעדר נתינות, נעצרה על-ידי השלטונות והוכנסה במחנה-מעצר. בשנת 1943 סודר אברהם על-ידי הקהילה היהודית בבית-היתומים בבודפשט ושם התחיל ללמוד חשמלאות. בשנת 1944, אחרי כיבוש הונגריה בידי הנאצים, הוכנס לאחד מבתי-הגיטו במקום עד שנמלט משם ובתעודות נוצריות מזוייפות עבר את תקופת-האימים עד לשחרור העיר על-ידי צבאות רוסיה בלי שתאונה לו כל תקלה; גם פרצופו הלא-יהודי עזר לו לחמוק ולהסתתר מפני הנאצים. עם גמר שלטונם מצא את דרכו אל תנועת "עליית-הנוער" ובסיוע התנועה הציונית ("דרור הבונים") יצא את הונגריה בשנת 1946 במטרה להגיע לארץ, אבל רק בשנה שלאחריה הגיע אליה דרך מחנות-עקורים בגרמניה ובקפריסין. השתייך לגרעין במשק תל-יוסף ולמד שרברבות. ביוני 1948 נספחו הוא וחבריו לגדודי-הפלמ"ח. ביום כ' באלול תש"י (2.9.1950) נפל בקרב עם מסתננים על-יד אילת והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.