שהר, משה

בן נורי ומזל. נולד ביום י"א באייר תשי"ט (19.5.1959) בתל אביב. כאן למד בבית הספר היסודי 'סיני'. את לימודיו התיכוניים עשה בישיבת 'נחום' שבבת ים והשתלם בלימודי התורה בישיבה התורנית שברחובות ובישיבה המקצועית 'תורה והוראה' שבתל אביב. משה, או מושון כפי שנהגו לקרוא לו, היה ילד יפה, פיקח, עליז ושובב. תכונותיו אלו הפכו אותו למרכז החברה. הרגיש עצמו בטוב בחברת אנשים. הוא בילה חלק רב מזמנו באירועים חברתיים. כשהתבגר מעט, הרצין וריכז את המרץ הרב שלו בלימודים התורניים. בשנות נערותו נשאר משה אוהב חברה, אבל אורח חייו היה מאופק יותר. כיון שבאופיו היה תמיד תאב חיים וחסר מנוחה, הפנה את מרצו לעשייה כדי שיתקדם בלימודיו וכדי שירכוש לעצמו מקצוע. בראשית אפריל 1978 גויס משה לצה"ל והוצב בחיל השריון. במסגרת שירותו היה איש טיפולים, מחסנאי, פקיד, עוזרו של מנהל העבודה ביחידה. את כל תפקידיו מילא במסירות ובנאמנות. ביום ט"ו בסיון תשל"ח (20.6.1978) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "משה ז"ל שאף בחייו להשכין שלום בית ביחידה ולמלא את המוטל עליו תוך הקפדה ודייקנות. משה – מושון – כך נקרא בפי חבריו לעבודה, השאיר אותנו עם זיכרונות יפים ועצובים, ועבודות יפות ודוממות מפרי ידיו מזדקרות בכל פינה ביחידה". לזכרו הקימה המשפחה קופת גמילות חסדים 'זיכרון משה', למתן הלוואות לזוגות צעירים בני תורה.