שהרבני, צבי

בן אפרים ולולו. נולד בשנת תר"ץ (1930) בעיר בצרה שבעיראק. שם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי והיה חבר בתנועת המחתרת הציונית. עוד כשהיה צעיר הצטיין ביושר, בכנות ובכבוד כלפי הזולת. בהשפעת חברותו בתנועה הציונית נתעורר בו הרצון לעלות לארץ וכשהיה בן 16 ניסה להימלט ולחצות בחשאי את הגבול הצפוני לסוריה ומשם – לארץ. בדרך נתפס על ידי שלטונות עיראק והושלך לכלא. רק בהתערבות גורמים בעלי השפעה שוחרר. לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר תיכון התחיל לעבוד כמנהל אדמיניסטרטיבי בחברה בריטית. בשנת 1950 נשא אישה וכשנה לאחר מכן עלה לארץ ב"מבצע עזרא ונחמיה". אז החלה מלחמת הקיום, שהייתה קשה ביותר בשנים הראשונות. בסוף שנת 1951 נולדה להם הבת הראשונה. צבי גויס לצה"ל באפריל 1952. רוב השנים שירת ביחידה קרבית. לאחר שחרורו מן הצבא, המשיך לעסוק במסחר והתקדם במקצועו בעבודה מאומצת במשך שנים. הוא היה אדם רציני בעבודה והקפיד על סדר ושיטה, היה ישר וכן ונכון לעזור לזולת. כל מכריו העריכו אותו וכיבדו אותו על כך ומשפחתו, שלה דאג בכל נפשו ושאף לתת לה אושר ככל יכולתו, אהבה אותו בכל מאודה. בשירותו במילואים היה חבלן ומילא את תפקידו במסירות ובנאמנות. בסוף נובמבר 1969 נקרא לשירות מילואים פעיל. ביום כ"ח בכסלו תש"ל (8.12.1969), נפל מפגיעת בזוקה ליד גשר דמיה, בעת סיור לגילוי מוקשים. הניח אישה וארבעה ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. רעייתו הוציאה לאור לזכרו חוברת בשם "צבי", שיועדה לקרובי המשפחה ולמוקירי שמו וזכרו.