שהרבני, דוד

דוד, בן אספרנס ויצחק, נולד ביום י"ט בטבת תשט"ו (13.1.1955) בכפר-סבא. כאשר היה בן חמש עברה משפחתו לגור ברמת-גן, ודוד סיים את לימודיו בבית-הספר העממי "פרדס" ובבית-ספר "אורט", במגמה של נגרות. תוך זמן קצר איבד את העניין בשטח הנגרות, כיוון שניחן בכישרון לעבודות מדוייקות ועדינות, והעדיף עבודת מתכת על העיסוק בעץ. לכן החליט ללכת למרכז ההדרכה של התעשייה האווירית. באותה עת למדו במרכז זה תלמידים מבוגרים, שסיימו את שירותם בצבא ודוד היה נחוש בהחלטתו להתמודד עם האתגר של היותו הצעיר שבחבורה, והצליח. הוא סיים בהצלחה קורס לעיבוד שבבי ונשאר לעבוד במרכז ולעזור בו בהדרכה. מגיל שתים-עשרה היה חבר ב"קלוב התעופה לישראל", סניף רמת-גן ובמסגרתו בנה דגמי טיסנים והשתתף בתחרויות. בשנת 1968 זכה במקום השלישי בתחרות טיסנים בזכות הטיסן שבנה. בשנת 1969 הצטרף גם למועדון הקליעה של הגדנ"ע ברמת-גן וגם בתחום זה הגיע להישגים, וזכה בתעודות הצטיינות ובמדליית כסף בתחרות קליעה ב-1970. הוא אהב לעסוק בעבודות-יד עדינות ובנה יצירות יפות ממתכת ומעץ. שעות היה יושב ועובד, כשלידו משמיע הרדיו מוסיקת פופ שאהב. הוא היה עדין נפש ובעל לב חם, עליז ומרבה לשיר ולהיות שמח. כתבו עליו חבריו: "חיוך רחב עם לב פתוח / פנים מחייכים, נעימים כמשב הרוח / לכל אחד, ללא קיפוח / כך דמותך בלבותינו תנוח. // בכל קצות העיר הכירו את לבו הנדיב, / אין אדם אותו העליב / או בו פגע ואם נדמה היה לו שאכן פגע, / מיד ביקש סליחה". דוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1973. את הטירונות עבר בבסיס חיל התותחנים והמשיך בקורס תותחנים. אחרי הקורס נשלח לגדוד שדה ושובץ כתותחן בסוללה. הוא הצטיין כחייל והיה הראשון ממחזור המגויסים שלו, שהוענקה לו דרגת טוראי ראשון. את הדרגה קיבל מידי המג"ד כהערכה על הצטיינותו. הוא היה הטען-יורה הטוב ביותר בסוללה, חתר להתקדם בסולם התפקידים בצוות, אהב לעבוד וביצע כל פעולה בסוללה בנכונות ובשמחה. מטבעו היה בחור עליז ואופטימי, אוהב לשיר עם חבריו והיה מוכן להתחלק אתם בכל. תמיד אהב את החיים וקיבל הכל בלב שמח. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נכנסה יחידתו לקרב ברמת הגולן. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), תקפו טנקי האויב את סוללת התותחים שלו בתל-ג'וחדר ובהתקפה נהרג דוד. אביו, שיצא לרמת הגולן לחפשו, שמע את הידיעה מפי מפקדו. דוד הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתבו אל המשפחה האבלה כתב שר הביטחון, משה דיין: "דוד היה חייל מסור וחבר מצוין. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק". ומפקדו כתב עליו: "הוא נלחם בחירוף-נפש ובאומץ לב, עודד את חבריו והיה הרוח החיה בצוות. תמיד היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו".