שדות, מיטל
בת סטלה ואילן. נולדה ביום ה' באב תשל"ג (3.8.1973) בחיפה. ימי ינקותה ונעוריה עברו עליה בקרית ביאליק. מיטל החלה את לימודיה בבית-הספר היסודי 'נעורים' בקרית ביאליק, המשיכה בחטיבת-הביניים 'אפק' וסיימה את לימודיה התיכוניים בהצלחה רבה במגמת מזרחנות בתיכון 'אורט' קרית ביאליק. מיטל היתה ילדה ונערה חייכנית ומאושרת, שצחוקה המתגלגל סחף את הסובבים אותה ופניה היפים, העטורים תלתלים בלונדיים הגולשים על גווה, היו עדות וציון לחיוניות שקרנה ממנה. היתה חברה בתנועת הנוער המחנות העולים ופעלה בהתנדבות, במסגרת 'ניצן' בסיוע לילדים קשי-למידה. נוסף לכך עסקה בפעילות ספורטיבית מגוונת – טניס, סקי-מים, גלישת-אוויר והתעמלות אירובית. גילתה התעניינות בכלכלה, במדעי-החברה, בשפה הערבית ובהיסטוריה של ארצות האיסלם ואהבה לקרוא ספרות יפה. בדברים שכתבה, הגדירה את עקרונות היסוד שלאורם חייתה: "ראשית, יושר וצדק… שנית, רעות – הנותנת לי כוח ורצון לעשות ולפעול, לעזור ולהיעזר, לאהוב ולהיות נאהבת… ויסוד האמת… והסובלנות לזולת…" מיטל חלמה לשרת בחיל-המודיעין. חלומה התגשם כשגויסה לצה"ל בנובמבר 1991. היא עברה קורס אולפן אמ"ן, הגיעה בו להישגים גבוהים והיתה מקובלת על חברותיה לקורס. בפברואר 1992 סיימה את הקורס בהצטיינות. ביום כ"ג באדר א' תשנ"ב (27.2.1992) נפלה בעת שירותה, בתאונת-דרכים. מיטל הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאירה אחריה הורים ושני אחים – דותן ויותם. משפחתה הוציאה לאור ספר המנציח את זכרה, וכן הקימה על שמה קרן לחיילים מצטיינים ב'חצב'. מפקד היחידה ספד לה על קברה: "מיטל, זכרונה לברכה, נבחרה להימנות עם חיילות וחיילים של קורס המכשיר אותם לצרכים ייעודיים של חיל-המודיעין. בחירתה זו הינה עדות ליכולת ולכשרים, שבהם ניחנה וביטוי לאישיות בעלת רמה גבוהה ובגרות נפשית". במלאת שלושים למותה ספד לה מדריך בקורס הצבאי, שסיימה בהצטיינות "וכך כמי-טל – היתה גם לחברותיה ולחבריה שסבבוה: עליזה, מושיטה יד לעזר ועדינת נפש".
