שדה (מיידניק), אריה (לאון)

בן אברהם ובטי. נולד ביום ה' בשבט תר"ץ (2.2.1930) בבקו אשר ברומניה. אחרי שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בגולה, הצטרף לתנועת "בית"ר" והיה פעיל בהברחת נשק לארץ. העפיל לארץ בשנת 1947, נתפש על-ידי הבריטים וגורש לקפריסין ולאחר שבתו שם הגיע בשנת 1948 לחוף המקווה. גויס לצה"ל באותה שנה. שנים רבות שירת במשמר-הגבול. כאשר שוחרר מן הצבא היה יוצא למילואים מדי פעם. שירת במערכת-סיני וגם לפני מלחמת ששת הימים נקרא לדגל. היה חייל מצויין ולוחם בעל ידיעות ונסיון רב שרכש בזמן שירותו במשמר-הגבול. היה חייל ממושמע וכל תפקיד שהוטל עליו היה מבצע בשלימות. ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב שנערך בחן-יוניס בזמן טיהור עמדות-האויב וכיבושן. הניח אשה ושלושה ילדים, אשר הצעיר בהם לא מלאה לו מחצית-השנה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד גדודו, במכתב-התנחומים שלו, ציין כי אריה גילה גבורה בהילחמו, כגון: הקרבה ודביקות במשימה אשר באו לידי ביטוי בעת הקרב. שמו הונצח בחוברת לזכר הנופלים מבני לוד. כן הוזכר שמו בעלון התעשייה האוירית "שחקים" ובחוברת "החטיבה במלחמת ששת הימים".