שדה-לבן, דורון

בן יהודית ויהודה. נולד ביום ח' בתמוז תשי"ג (21.6.1953) בתל אביב. מגיל שלוש וחצי גדל והתחנך במשפחה חד-הורית על-ידי אביו ובעזרתם המסורה של הורי אביו. היה זה בית ציוני ומשחר ילדותו ינק דורון אהבת הארץ וערכי העם היהודי במולדתו. דורון החל בלימודיו היסודיים בבית-הספר 'תל חי' בתל אביב. הוא היה ילד עליז וחברותי, שמשך סביבו ילדים רבים, שביקשו את חברתו. אהבה גדולה רחש לבעלי-החיים ואסף אל חצרו בעלי-חיים שונים שמצא בדרכו, וטיפל בהם במסירות ובאהבה רבה. בשל אהבתו העזה לחיות, היה זה אך טבעי להמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה, בתנאי פנימייה. דורון אימץ את ערכי בית-הספר החקלאי – ערכי העבודה וטיפול בבעלי-חיים באמצעות המדריכים, המחנכים והעובדים המסורים שעזרו לתלמידים ותמכו בהם. דורון, נער חברותי היה, טוב-לב, מסור, כן, ישר-דרך שהרבה לעזור לזולת. כבן יחיד להוריו, יכול היה לעשות שירותו ביחידות עורפיות, אך עמד על שירות ביחידה קרבית וכך, באמצע אוגוסט 1971, גויס לחיל-השריון. לאחר הטירונות עבר קורס מקצועות טנק שוט וסיים אימוני צמ"פ כחניך מצטיין. המשיך בקורס מפקדי טנק שוט, בו הוערך כתותחן מעולה. הוא עבר קורס קציני שריון וסיים אותו בנובמבר 1972 ומשם המשיך לקורס קציני אג"ם. לאחר תקופה קצרה נתמנה מפקד מחלקת טנקים בחטיבה 188 – חטיבת 'ברק'. דורון השתתף במלחמת יום-הכיפורים בקרבות עקובים מדם בצפון, גילה אומץ לב ונחישות. בעת המתקפה נגד הסורים נפצע דורון והועבר לבית-החולים בצפת. עם החלמתו, וחרף נכותו הלא-קשה, חזר ליחידתו ונתמנה לסגן מפקד פלוגה. בתום שירותו הצבאי יצא ללמוד רפואה וטרינרית במילנו, איטליה. במהלך לימודיו נישא לאלה ועם סיום הלימודים וקבלת התואר שבו לארץ ובנו ביתם בתל אביב. באוגוסט 1974 הצטרף אל שורות צבא הקבע. דורון שרת כווטרינר בחיל-הרפואה, במחלקת בריאות הציבור, שם קיווה להביא לביטוי את תכונותיו – אהבת האדם והחי, החביבות ונעימות ההליכות. דורון היה דקדקן והקפיד בקטן כבגדול ובתקופה זו רכש לו ידידים רבים והתחבב על מפקדיו ופקודיו. בשלהי 1984 חלה במחלה ממארת. במשך שנה וחצי נלחם דורון בגבורה במחלתו. בי"ג בסיוון תשמ"ו (20.6.1986) נפטר בעת שירותו והוא בן שלושים-ושלוש. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואישה.