שגרה, מישל (“מאיר”)

בן יוסף ומרים. נולד ביום ט' בכסלו תשי"ב (8.12.1951) בעיר דבדו שבמרוקו, שם למד בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון. כתלמיד השתתף בתחרות אופניים והצטיין בכל, שכן היה חובב ספורט נלהב והקדיש לו את שעות הפנאי שלו. מאיר היה עלם נעים הליכות וידע להתחבב על הבריות. הוא קנה לו ידידים רבים והשפעתו הייתה גדולה בחבורתו בזכות כשרונו לטפח יחסי חברות אנושית בינו לבין הזולת. הוא נהג לומר: "אין בעולם טוב ורע; המחשבה היא העושה אותו". ועוד פתגם היה שגור על פיו: "בני האדם מאושרים לרוב במידה שהם מחליטים להיות כך". הוא היה טוב לב וטוב מזג ותמיד ביקש לעזור לזולת. הוא היה מסור ונאמן לרעייתו. החשיב את מכריו ורכש כבוד לדעותיהם. מאיר גויס לצה"ל במחצית פברואר 1970 והתנדב לשרת בחיל האויר. ביום כ' בתמוז תשל"א (13.7.1971), מת מפצעים שנפצע בעת שירותו, חמישה ימים לפני כן. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה.