שבסו, נביל

בן הזקונים של פאטמה ואיסמעיל. נביל נולד בישראל ב-22.8.1958, בן למשפחה בת חמישה ילדים. הוא למד בבית הספר היסודי בכפר ריחניה, מקום מגוריו. הוא למד גם שנה בתיכון בנצרת והשלים את לימודי מקצוע המסגרות בצפת ובקריית שמונה. כשנביל היה עדיין נער נפטר אביו. שלושה מאחיו היו כבר נשואים, ונטל פרנסת המשפחה נפל עליו ועל אחיו שנותרו בבית. נביל גויס לשירות החובה במשמר הגבול ב-1976. הוא המשיך בשירות הקבע במג"ב ביחידת מצודת כ"ח, בתפקיד לוחם ונהג. נביל היה עלם חברותי. הוא השקיע בהצלחת משימותיו ושיתף פעולה עם חבריו ליחידה. במסגרת שירותו היה שותף להצלחות רבות בתפיסת מבוקשים בכירים. הוא קיבל ממפקדיו את "אות השירות המבצעי". נביל נשא לאישה את ערופה (עקד), ותכנן להשתחרר מהצבא ולהקים משפחה. הוא אהב מאוד פעילות חברתית ומסיבות. תחביביו היו בעיקר כדורגל, ספורט ותחרויות. סמל-ראשון נביל נפל בעת מילוי תפקידו בלבנון, באסון צור הראשון. בבוקר יום 11.11.1982, במהלך מלחמת שלום הגליל, אירע פיצוץ בבניין בעיר צור שבו שכנו הממשל הצבאי הישראלי וכוחות צה"ל רבים. הבניין קרס וכמאה איש נהרגו, בהם שבעים ושישה אנשי כוחות הביטחון של ישראל. נביל היה בן עשרים וארבע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ריחניה. נביל קיבל את אות מלחמת שלום הגליל. לאחר נפילתו של נביל תרמה משפחתו את הכסף שקיבלה ממשרד הביטחון למסגד המקומי בכפרם