שבילי, יצחק (“איציק”)

בן משה ורחל. נולד ביום י' בתמוז תש"ט (7.7.1949) בחדרה. למד בבית הספר היסודי "השרון" בנוה שרת. אחרי כן עבר ללמוד בבית הספר התיכון המקצועי "אורט" באבו כביר ולאחר שלוש שנים ניתנה לו תעודה של בעל מקצוע. אחרי שסיים את לימודיו ב"אורט" התחיל לעבוד במוסך "פורד". הוא התקבל כחניך למוסך בהיותו בן 15, עבד חמישה ימים בשבוע כחניך ויום אחד הקדיש ללימודים בבית הספר לחניכות בכתלי המוסד. הוא אהב סדר ונקיון, היה ממושמע ובעל אחריות. לאחר שלוש שנים של חניכות, שבה הצטיין, סווג כפועל סוג א'. במאי 1967 גויס יצחק לצה"ל. את ימי חופשותיו בשירות הצבאי היה מבלה בעבודה במוסך ואת שכר עבודתו היה נותן לביתו. הוא היה שותף נאמן לאביו בנשיאה בעול פרנסת המשפחה מרובת הילדים. יצחק היה מסביר פנים לכל אדם ונהג בחביבות עם הכל. הוא היה מסור לבני משפחתו ואת רוב זמנו הקדיש להם. ביום י"ט בניסן תש"ל (25.4.1970), נפל בהפגזה באזור תעלת סואץ והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד היחידה שלו כתב מכתב תנחומים למשפחתו, בשמו ובשם חבריו לנשק, ובין יתר דבריו אמר: "בנכם היקר מילא את תפקידו ואת משימותיו בנאמנות ובמסירות עד הרגע האחרון. אופן מילוי תפקידו ישמש דוגמה ומופת לכולנו, עד בו השלום". משפחתו נטעה לזכרו 21 עצים (כמנין שנותיו) ביער המגינים ורשמה אותו בספר הזהב; קיר בבית הכנסת בו מתפללת המשפחה צופה בשיש ועליו נחרטו שמו ותאריך נפילתו; כן הוכנסה לבית הכנסת נברשת ועליה חרוט שמו.