שבילי, זאב (“וילי”)
בן ברוך ושרה. נולד ביום ד' בכסלו תרצ"א (24.11.1930) בהונגריה. סיים בארץ הולדתו את לימודיו היסודיים בבית הספר היסודי ולמד שם שנים מספר בגימנסיה. ימי נעוריו עברו עליו בזוועות מלחמת העולם השנייה ורדיפות היהודים באירופה הנאצית. רק לאחר המלחמה, בשנת 1947, עלה ארצה במסגרת עליית הנוער, והשלים את לימודיו במוסד של עליית הנוער. זאב גויס לצה"ל ביוני 1951 והוצב לחיל הקשר. הוא עבר קורס קשר והגיע לדרגת סמל. לאחר שחרורו משירות החובה נשא זאב לאישה את תמר, והמשפחה הצעירה עברה לגור בכפר דישון שבגליל העליון. שם הפך לחקלאי. בשנת 1955 עברה המשפחה לראשון לציון. כאן נולדו לזאב ולתמר שלושה בנים. בשנת 1964 התגייס זאב לצבא הקבע והוצב שוב לחיל הקשר. בשנת 1966 הועלה לדרגת רב-סמל-ראשון. השתתף במבצע קדש, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. זאב היה חייל ממושמע ומסור, בעל יזמה, עצמאי, בעל מודעות גבוהה לשמירה על רכש צבאי. הוא מילא את כל המוטל עליו בדייקנות ובקפידה, תוך גילוי ידע מקצועי רב. היה אדם ישר והגון, אחד שאפשר לסמוך עליו. זאב נפטר בעת שירותו, לאחר מחלה ממושכת. ביום ב' בסיון תשל"ח (6.6.1978). הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין שבראשון לציון. השאיר אחריו אישה ושלושה בנים. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "זאב שירת למעלה מעשרים וחמש שנים בצה"ל ביחידות שדה ויחידות עורפיות. במשך שירותו למדנו להכיר את יושרו האישי ואת הגינותו בעבודה. רס"ר שבילי היה איש מקצוע מעולה. עצמאי, ופעל במסירות ובאחריות רבה. זכרו יהיה לכם מקור לגאווה ולכבוד".
