שביון-זיידל, אברהם-לייב

בן חנה-צפורה ויצחק-זליג, נולד ביום י"ד באייר תרפ"ב 12.5.1922)) בווארשה, בירת פולין. בשנת 1925 עלו הוריו לארץ והתיישבו בתל-אביב. בתקופת הלימודים בבית-הספר "תל- נורדוי" הצטרף לתנועת "המחנות העולים", אך משהשלים את לימודיו לא יצא להכשרה בגלל הצורך לתמוך במשפחה. הוא התחיל לעבוד כנער שליח בחברת "העברה", אחר-כך נתקבל לתפקיד דומה בחברת-החשמל. אברהם נתחבב על חבריו ועל אנשי המשרד בנימוסיו ובעליזותו ושקד לקדם את מעמדו בחיים. הוא השתלם בשיעורי-ערב בידיעות מסחר ועבודות משרדיות בבית- הספר "ספרא" ובבית-הספר הטכני "מונטיפיורי". בחברת-החשמל הגיע לתפקיד אדמיניסטרטיבי אחראי בבתי-המלאכה שלה. בהיותו חדור רגשות לאומיים, הפסיק את עבודתו למען השירות למולדת. אברהם עבר שתי שנות-הכשרה בפלמ"ח והיה בין הראשונים במסעות, באימונים ובעבודה בעין חרוד וברמת הכובש. משחזר לעבודתו בתל-אביב עבר למילואי הפלמ"ח ("הרזרבה") ושירת שירות חלקי בפלוגה המיוחדת בתל-אביב ומראשית מלחמת-העצמאות הקדיש לה את כל זמנו. ביום השני לעצמאות ישראל, בעומדו במחנה הפלוגה ליד שדה התעופה "דוב", במסדר הפירוק של הפלוגה על סף התגייסות לצבא, נפגע עם עוד שלושה חברים מפצצה שהוטלה ממטוס מצרי ביום ז' באייר תש"ח 16.5.1948)). הובא למנוחת-עולמים בקבר אחים עם בש דויד (דונדי) בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.