fbpx
שביב, יצחק

שביב, יצחק


בן גניה ושמואל, נולד ביום ב' באדר א' תרפ"א (10.2.1921) בעיר ביאליסטוק, פולין. בשנת 1933 עלה ארצה, התגורר בתל-אביב, הצטרף ל"צופים" וכעבור זמן קצר היה לראש קבוצה. בשנת 1936 הצטרף ל"הגנה" למחלקת הקשר. במאורעות-הדמים תרצ"ו- תרצ"ט השתייך ל"נודדות" של תל-אביב שחשו לעזרת הנקודות המותקפות. בסוף 1936 הפסיק את לימודיו בכיתה האחרונה בגימנסיה "בלפור", נענה לקריאת המוסדות והתגייס למשמר הרכבות. בזמן שירותו בקאקון חלה בקדחת ונסע לחוץ-לארץ לשם הבראה. עם שובו לארץ, בתחילת מלחמת-העולם השנייה, חזר לשמש כנוטר במחנה-עצורים בשרונה, בו שירת כשנה ואחר-כך עבר לווילהלמה. משם נשלח לקורס שוטרים בירושלים ובסיימו אותו שירת כשוטר בים-המלח, בסדום ובמשטרת באב-אל-ואד (שער הגיא). בשנת 1942 הועבר למשטרת תל-אביב. לאחר-זמן נדרש על-ידי המוסדות לעבור ולשרת כקצין בעפולה בבסיס התגוננות פסיבית, אנטי-אווירית, מקום שם היה יצחק אחד היהודים הבודדים בין המוני ערבים ואנגלים. בשנת 1946 השתחרר מתפקידו והחל לעבוד כנהג מונית בחברת "כרמל" ועסק בעיקר בהעברת נשק של ה"הגנה". כן עבד במכוניתו בליווי שיירות לירושלים. היה נאמן, מסור, בעל משמעת למופת, ונודע לתהילה בקרב אנשי ה"הגנה". בפברואר 1948, כאחד ממפקדי המשטרה הצבאית במחוז תל-אביב, היה אחראי לשומרי ראשו של ראש הממשלה וממאבטחי האסיפה המכוננת. בשל ידיעותיו בנושא התגוננות אווירית הועבר משם למטכ"ל כשלישו של ראש שירות הג"א בדרגת סגן. ביום ו' בטבת תש"ט (7.1.1949) נהרג בתאונת-דרכים קטלנית יחד עם ראש שירות הג"א מרדכי נמצא-בי, בכביש תל-אביב-רחובות, ליד נס ציונה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק

כובד על ידי

דילוג לתוכן