שבאבו, אברהם

בן יוסף וחנה. נולד ביום ה' באב תרצ"ו (24.7.1936) באלכסנדריה של מצרים. שם סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי של "כל ישראל חברים" ומילדותו ספג בבית הוריו הציוניים את ערכי הלשון העברית, את סיפורי-המקרא ואת תולדות-עמנו. עוד בימי-שהותו בבית-היתומים (אחרי מות אביו ונישואי אמו מחדש) היה לחבר "דרור" ומרוב געגועיו לחיי-משפחה נמשך אל קרובי-אביו אשר בארץ. המשפחה קיבלה אותו יפה אך הוא עבר לחיי-חברה בתנועתו וכן הגיע לחולתה. בתוך חברת-הנוער אשר בה חי בקיבוץ היה שוקע בלימודיו, פעיל בחברה, ואף התקשר לעבודה בכרם. גויס לצה"ל בנובמבר 1953 במסגרת נח"ל ותמיד קיבל על עצמו ברצון את כל אשר הוטל עליו ומילא כל תפקיד בדייקנות. במסעות ובאימונים התבלט ביותר במילוי תפקידים ובעזרה לחברים. אחרי תקופה ממושכת של פגיעות בכלי-שיט ישראליים בכנרת מצד הסורים יצא עם חבריו-לנשק למבצע של טיהור מוצבי-האויב, ובקרב זה, ביום כ"ז בכסלו תשט"ז (12.12.1955), נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. אורי מילשטיין העלה את זכרו בספרו "מלחמות הצנחנים".