רצ’יק, אריה

בן שרה ואברהם, נולד ביום כ' בשבט תרפ"ו (4.2.1926) בעיר לייפציג, גרמניה. שלוש שנים למד שם בבית-הספר היסודי (מהן שנתיים בתקופת המשטר הנאצי) עד עליית המשפחה לארץ-ישראל בחודש אוגוסט 1935, והוא אז כבן עשר. ההורים התיישבו ברמתיים. אריה סיים את בית-הספר היסודי במקום וגדל כחקלאי עברי. שנתיים עבד בשדה. בינתיים הגיעה מלחמת-העולם השנייה לעיצומה והוא הצטרף כנוטר אל משטרת-החופים. היה חבר ה"הגנה" ועם תום שירותו בנוטרות הצטרף אל הפלמ"ח. הוא ואחיו היו בין המתנדבים הראשונים לחטיבת הנגב. מקומות שירותו – בארות יצחק, ניר עם, תקומה ובארי. אריה השתתף בכיבוש ברייר ובאחרונה היה בין מלווי שיירות בדרכי הנגב. ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948) התרכזה ברחובות שיירה שעמדה להעביר ציוד ואספקה לנגב הנצור. אריה היה בין מגיני השיירה, שהופצצה מהאוויר. אריה נפצע קשה, הובא מיד לבית-החולים המקומי, התענה עוד שעות אחדות ומת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמתיים.