רפס, רפאל

בן יהושע ומרים. נולד ביום כ"ז במרחשון תרפ"ג (17.11.1922) בפולין ועלה לארץ בשנת 1935. הוא למד תקופה קצרה בבית הספר "תל-נורדוי" בתל אביב ובבית החינוך המשותף בגוש תל-מונד. בתקופה זאת תרם רבות לפעולת הנוער בגוש. ברוך כשרונות היה, תמיד נטה לעסוק במקצועות הטכניים ושאף ללמוד בטכניון העברי בחיפה. הוא המשיך בלימודיו בגימנסיית ערב בתל אביב וביום עבד בחברת "הסנה". בשנת 1942 הוא התנדב לצבא הבריטי. תחילה שירת ב- R.A.F כנהג, ולאחר מכן ביחידת התובלה העברית במדבר המערבי. הוא התמחה בתיקוני רכב ומטוסים וצורף ליחידה אשר התכוננה לפלישה לאירופה. בשנת 1944 השתתף בפלישה ליוון ומשם חזר למצרים והתמנה למפקד סדנה באבוקיר. בשנת 1946 השתחרר מהצבא הבריטי ושב לעבודתו ב"הסנה". בשנת 1948 הוא התנדב לפלמ"ח כמכונאי בגדוד השמיני של חטיבת "הנגב" והיה עם הנצורים בנגב המנותק. הוא התגייס לצה"ל עם הקמתו, והיה מפקד סדנה מרחבית. בתום מלחמת העצמאות שירת תקופה מסויימת בצבא הקבע. כאשר השתחרר צורף כשותף לחברת "זחליל" לעבודות עפר והכשרת קרקע. הוא הקים משפחה, עזב את חברת "זחליל" והמשיך לעבוד כעצמאי, בהקפידו על ביצוע מעולה ויחס אנושי לכל עובדיו. הוא השקיע מחשבה רבה לשם ייעול העבודה ולהגברת הייצור. היה בעל יזמה ותושייה רבה וכושר אלתור. לכל דבר מצא פתרון פשוט ויעיל. מטבעו אהב לבצע הכל במו-ידיו. בשעות הפנאי היה מאזין למוסיקה, או מרכיב אופנועים, מכוניות ובעצמו הקים את ביתו. אחד מתחביביו הרבים היה לצאת לטיולים עם רעייתו וילדיו כשהוא מצויד במפה ובמשקפת ולתור את הארץ לאורכה ולרוחבה. שקט היה וצנוע והשרה אוירה של שלווה וביטחון על כל הסובבים אותו. היה נוהג לסייע לקרוב ולרחוק שלא על מנת לקבל פרס. תמיד קיווה שיצליח להשלים את לימודיו בטכניון העברי בחיפה, אולם הוא לא זכה לכך. ביום ב' בשבט תשל"א (28.1.1971), מצא את מותו בעת מילוי תפקידו. הניח אישה ושני ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. ליד מושב בקוע שבפרוזדור ירושלים הוקדשה חורשה לזכרו.