רפלוביץ, אריה

בן הזקונים של ציפורה ושלמה. אריה נולד בשנת תרפ"ד (1924) בעיר חמילניק ברוסיה. אביו היה יוצא צבא רוסיה בתקופת הצאר ניקולאי. על רקע קשיי פרנסה נטל האב את המשפחה ועקר עם אשתו ועם ילדיו לפולין. אריה למד ב"חדר". לאחר מכן, בעודו לומד בבית הספר העממי הפולני, נפטר אביו. אמו הייתה חולה ואריה היה רק ילד רך כאשר נפל עליו העול הכבד של פרנסת משפחתו. למרות זאת המשיך אריה ללמוד והיה תלמיד מהמוכשרים בבית הספר. כשאריה היה בן חמש-עשרה פרצה מלחמת העולם השנייה. אריה נלקח למחנה בסקרז'יסקו ועבד בעבודות פרך. מסקרז'יסקו נשלח לצ'נסטוחוב ומשם לבוכנוולד ב"מצעד המוות". אריה שוחרר ממחנה בוכנוולד על ידי האמריקנים ועם שחרורו החל מיד לחפש אחר משפחתו. הוא הגיע לקילצה, ושם הכיר את צילה שהייתה לרעייתו. כמה שבועות לפני תחילת הפוגרום בקילצה בני הזוג עזבו את העיר ועברו ל"קיבוץ דרור" בסוסנוביץ. ב-1947 עלו אריה ואשתו ארצה באניית המעפילים "ווג'ווד". במשך שלוש שנים הם התגוררו בקיבוץ עין הים ובקיבוץ עין כרמל. בשנת 1949 עברו להתגורר בנס ציונה. כעבור כמה שנים עברו לרמת גן. אריה כי היה איש נאמן לעם ולארץ. בביתו ביקש לדבר רק עברית והיה אומר כי הוא עם הגלות – גמר. אריה התגייס למשטרה בשנת 1951 לתפקיד של סייר וחוקר. בח' באלול תשכ"ה (5.9.1965) נהרג אריה בתאונת דרכים בעת שחזר מעבודתו לביתו ברמת גן. סמל-ראשון אריה נפל בעת שירותו. בן ארבעים ואחת היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב.