רפאלי, שמואל-דוד

בן אסתר-איטה ואליעזר-מאיר, נולד ביום כ"ה באב תרפ"ז (23.8.1927) בתל-אביב למשפחה חרדית ושומרת-מסורת. בהיותו בן ארבע נכנס ל"גן לדוגמה" והתבלט שם לטובה. כשסיים את הגן החל ללמוד בתלמוד-תורה של "הסתדרות החרדים", משם עבר לישיבת הרב עמיאל, ישיבת "היישוב החדש" ולמד בה שנתיים ואחר-כך נכנס לישיבת "חברון" בירושלים. אמרו עליו ש"לא שאף להיות רב, רק יהודי כשר וטוב". שם למד שלוש שנים והתחנך באווירה דתית-מסורתית. אחר-כך עבד בבית-מלאכה למזוודות- עור והיה אומן מושלם. הוא מצא לו זמן גם ללימוד תורה. עם קום המדינה התנדב מרצונו ל"מלחמת-מצווה" ושירת בפלוגה הדתית בחטיבת "גולני". שמואל-דויד עבר אימונים קשים, אך קיבל הכל בשמחה ובאהבה. בקרב היה עשוי ללא-חת וגילה מסירות-נפש. היה עלם תמיר, עיניו מאירות, עדין-נפש. וגם בקרב נזהר במצווה קלה כחמורה. לאחר הנסיגה מג'נין התייצב הקו בהפוגה הראשונה ברכסים שמצפון לג'נין. עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תקפו העיראקים בעוצמה רבה קו זה. נוכח עדיפות האויב נאלצו כוחותינו לסגת וייצבו קו חדש ברכס הגלבוע. בקרבות אלה, לאחר יום קרב קשה, נפל מפגיעת כדור אויב בקרבת הכפר מוקיבלה, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). אחיו, משה-שלמה, נפל חודשיים לפניו בקרב האחרון של גוש עציון. ביום כ"ח בתמוז תש"ט (25.7.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.