רפאלי, יעקב

יעקב, בן רינה וברוך, נולד ביום כ' בתשרי תשט"ו (17.10.1954) בירושלים. הוא למד בעיר הולדתו בבית-הספר היסודי "תלפיות" ואחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית חינוך עירוני ג', במגמה ההומניסטית הכללית. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן שהקדיש ימים ולילות ללימודים, אך הצטנע בהישגיו. לדברי המחנכת שלו בכיתות ה' – ח', היה נער צמא דעת, הכין את שיעוריו בלהט והרבה לשבת בספריות כדי להרחיב את אופקיו. מנהל בית-ספרו סיפר עליו כי היה נער אהוב על מוריו ועל חבריו, בלט בחברת הילדים והיה הרוח החיה בה. המנהל והמורים ניבאו לו עתיד מזהיר וציפו ממנו לגדולות. גם בבית-הספר התיכון היה אחד התלמידים המצטיינים. הוא היה חבר במועדון הנוער השכונתי בקטמון ו', והשתתף במרץ רב בכל הפעולות החברתיות שנערכו בו. יעקב היה נער מופנם וביישן, לא גילה לאיש את מסתרי לבו ולכן ידוע למשפחתו מעט מאוד על עולמו הפנימי, שכן היה שקט ומסוגר ולא נהג לדבר על לבטיו ובעיותיו. תמיד היה רציני מאוד וביצע כל משימה שהוטלה עליו בדייקנות ובאחריות, אך עם זאת היה אופטימי ומסביר פנים לזולת. על-אף ביישנותו היה מלא חיים, אהב להשתובב ולהתלוצץ ואף הדביק את חבריו בצמאונו לדעת ובנכונותו לסייע להם בלימודיהם ובכל אשר ביקשו. את מעט הפנאי שנותר לו חילק בין משחק הכדורגל לבין שיחת רעים עם נערי השכונה, כיוון שאהב מאוד את השכונה ואת ההווי שלה. יעקב היה בן יחיד במשפחה, אח לשלוש אחיות, ולפיכך היה ה"קמע" של המשפחה וכולם פינקוהו. הוא לא ניצל מעולם את היחס המיוחד הזה והשיב לכולם אהבה. הוא התעתד להמשיך את לימודיו באוניברסיטה לאחר תום שירותו הצבאי, כי רצה שהוריו יהיו גאים בו וישבעו ממנו נחת. יעקב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק והוסמך כטען-קשר. הוא הוצב ליחידה בסיני ומשום כך הגיע הביתה לחופשות קצרות רק לעתים רחוקות, והשתדל לבלות את השעות המעטות עם בני משפחתו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נמנה יעקב עם הכוח שנשלח כבר ביום הראשון לבלום התקפות האויב בסיני. בקרב שהתחולל בגזרה המרכזית ליד צומת דיזי ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע הטנק שלו על-ידי טיל. יעקב נהרג והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו הורים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם, טוראי יעקב ז"ל, שירת ביחידת שריון כטען-קשר, בפלוגה שנשלחה להדוף את כוחות האויב. היחידה ניהלה קרב קשה, בו עמדה מעטים מול רבים. צוות הטנק בו לחם יעקב ז"ל, השמיד כלי אויב רבים ועמד במערכה תוך גילוי אומץ-לב וגבורה, והכרה בשליחות שמילא". המשפחה הנציחה את זכרו של יעקב על-ידי תרומת ספר תורה על שמו לבית-הכנסת שבשכונה; לזכרו של יעקב נערך מדי שנה בשנה טורניר כדורגל על שמו, במועדון הנוער שם היה חבר פעיל. כן מוענק גביע לקבוצה המנצחת.