רפאלוב, עמנואל

בן תמר ורפאל-חי. נולד ביום י"ח בטבת תשל"ה (1.1.1975) באוזבקיסטן, אח לנואל. עמנואל למד בבית-הספר היסודי בעיר הולדתו ועבד במפעל בגדים. בשנת 1990 עלה ארצה עם משפחתו והשתלב בלימודים בחטיבת הביניים "אורן". מורתו, צילה, ספרה: "הכרתי את עמנואל כשהגיע לחטיבה והחל ללמוד באולפן של בית-הספר. לימדתי אותו את הא'-ב' העברי ואת ראשית ידיעת השפה העברית. בכיתה, הוא היה משכמו ומעלה מכל התלמידים האחרים. מעט מבוגר מהם, ושימש להם כדמות אח בוגר – המנהיג. כולם הסתופפו סביבו, שמעו לדעותיו ולעצותיו. בביקור בית אצל משפחתו, נודע לי כי עמנואל משתדל לעזור בפרנסת המשפחה, ובכל הזדמנות הוא יוצא לעבוד עם דודו. עמנואל היה בן אוהב, אח אוהב, נכד שמכבד את סבו וסבתו, חבר אהוד וילד חביב". עמנואל המשיך לימודיו בבית-הספר התיכון "אורט" בעפולה, אך נאלץ להפסיק את הלימודים ולצאת לעבוד במפעל לתריסים, כדי לסייע בכלכלת המשפחה. חברו, ארתור, תיאר אותו כבחור מחונך היטב, כן, שלא עשה רע לאיש, בחור שמח ומאושר וחבר אמיתי "חבר כזה לא יהיה לי יותר לעולם", כתב. בסוף חודש פברואר 1993 גויס עמנואל לצה"ל, עבר קורס עברית ושירת כמחסנאי במוצב ברמת הגולן. עמנואל נפל בעת מילוי תפקידו, ביום ט"ז באלול תשנ"ג (2.9.1993). בן שמונה עשרה היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי "הר הרצל" בירושלים. הותיר אחריו הורים ואח. אמו כתבה: "בני, עמנואל, שפירוש שמו 'אל אתנו', ניתן מידי אלוהים ונלקח על ידו. בני היה הגון, אציל וכן. למרות שהוא איננו, הוא חי בלבי ואני גאה בו".