רפאלוב, נתן

בן משה וצפורה. נולד בשנת תרצ"א (1931) בעיר בקו אשר ברוסיה. בן שנתיים יצא נתן בדרכו לארץ, אף כי אליה לא הגיע עד שנת 1948. פרס היתה תחנתו הראשונה עם אמו, אשר מתה עליו בעיר זו הזרה לו ולרוחו כעבור שבע שנים; אביו אשר נשאר ברוסיה נפטר כעבור שנתיים. נתן התחיל את לימודיו היסודיים בבית- הספר "אליאנס" אשר בטהרן ובגיל י"ב התחיל לעבוד כדי למצוא את לחמו. לבסוף, בשנת 1948, כאמור, עלה לארץ וקבע את מושבו בקיבוץ. בינואר 1950 גויס לצה"ל לחיל-ההנדסה ולאחר ששוחרר התיישב בנגב. יש שאחיו היה בא אליו לבקרו ולוקח אותו אתו לקיבוץ נירים, ופעם, בדרכם לקיבוץ, עלתה מכוניתם על מוקש. אחיו הזעיק עזרה בשעה שנתן הסתתר בצדי הכביש ורגלו פצועה. בינתיים ירד הלילה – וכך ניצל נתן. את המושב עזב נתן בשנת 1954 והחל לעבוד כטרקטוריסט במשתלה של הקרן הקיימת לישראל באחד המושבים בנגב, הוא גילת. נתן התגורר עם אשתו במשתלה עצמה בתנאים קשים. אהוב היה על חבריו-לעבודה. בפרוץ מערכת-סיני היה גם נתן בין הלוחמים ומדי פעם לאחר-מכן היה יוצא לשירות מילואים. בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל ולחם במסירות ובנאמנות לפקודיו ולמפקדיו. בכביש המוביל מאל-עריש לקנטרה שבסיני נפל כתוצאה מהפצצות-אויר של האויב; זה היה ביום הרביעי לקרבות-המלחמה, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967). הניח אשה, בת ושני בנים. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בבארי והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.