רס, פרדי

בנם הבכור של דניס וז'ק. פרדי נולד בפריז שבצרפת בכ"ב באייר תשכ"א (8.5.1961). ילדותו הייתה ילדות רגילה וללא אירועים יוצאי דופן, פרט לאירועים בסביבת שכונת מגוריו: הייתה זו שכונה מסוכנת כיוון שלא פעם אירעו בה התנגשויות בין יהודים לערבים. היהודים בשכונת הולדתו של פרדי חיו בתחושת חוסר ביטחון, ולכן פיעמה בפרדי השאיפה לעלות לארץ. בשנתו השש-עשרה החליט פרדי, בניגוד לרצון הוריו, לעלות לארץ. הוא עלה ארצה ונקלט בפנימייה באזור נתניה במסגרת עליית הנוער. כעבור שנה נאלץ לשוב לצרפת בשל בעיות במשפחה, אך בהגיעו לגיל שמונה-עשרה, גיל הגיוס, הגיע שוב לארץ בגפו, אך הפעם לצמיתות, בהוכיחו נחישות ולב גדוש אהבה לישראל. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1979 התנדב פרדי ליחידת הצנחנים. את שירותו סיים כמ"כ בצנחנים. למרות הבדידות והתקופה הקשה שעבר בעת שירותו כחייל, לא פגו מליבו האהבה לארץ והנאמנות לה ולאידיאלים שהוליכוהו לארץ. כשנה לאחר שחרורו התנדב פרדי לימ"מ (היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור) מתוך אמונה עמוקה שהיהודים חייבים להישמר מכל פגע, ושמחובתו לתרום את תרומתו לביטחון העם ככל יכולתו. בגיל עשרים ושתיים נשא פרדי אישה, וכעבור שנתיים נולד אייל בנו. היה זה היום המאושר ביותר בחייו של פרדי. הוא, האב הצעיר בן העשרים וארבע, חש שהגשים את עצמו לחלוטין. הוא, ששנים כה רבות חי בגפו, השכיל להקים את קינו, לבנות משפחה משלו. אך פרדי לא זכה ליהנות זמן רב ממשפחתו. כשבנו היה בן שנה ושלושה חודשים בישרו לפרדי על השתתפותו בקורס קצינים, ואביו הגיע לארץ מצרפת כדי לברכו לרגל הבשורה. בג' בסיוון תשמ"ו (10.6.1986), שלושה ימים לפני צאתו לקורס הקצינים, הסיע פרדי את אביו לשדה התעופה. בדרכו חזרה לביתו בבאר שבע, במרחק של דקות ספורות מהבית, נהרג פרדי בתאונת דרכים. רב-סמל פרדי נפל בעת שירותו. בן עשרים וחמש היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הניח אחריו אישה ובן.