רנד, אבנר

בן אדם ורחל. נולד ביום כ"ח בתשרי תש"י (11.9.1950) בקיבוץ עברון. הוא גדל על אדמת הקיבוץ ושנות ילדותו בו היו מאושרות. כבר מילדותו הצטיין בתכונות מיוחדות: הכישרון לספוג את העולם במהירות על צבעיו, מקומותיו וסודותיו. הוא היה אנציקלופדיה מהלכת ולא היה קץ לשאיפת הדעת התמימה שלו. הוא ניחן בבגרות ילדותית, ביכולת להתיחס לדברים שבעולמנו בגישה בוגרת יותר מכפי גילו. הוא למד לימודים יסודיים ותיכוניים במוסד החינוכי "אשרת" שבקיבוץ. כן היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בהדריכו בתנועה וב"קן ללא גג" של שכונת אוסישקין בנהריה ריכז סביבו חבורת נערים ועד מהרה הפך ל"מנהיג הכנופיה" שלהם. הוא לא הדריכם לפי השיטות המקובלות, לפי "מצוות עשה ואל תעשה", אלא המציא דרך הדרכה מיוחדת, אישית, שסחפה אחריה את הנערים. הוא היה איש חברה אבל למרות שהיה צמא חברה, פעיל ומפעיל בחברת הנעורים שלו, היה אבנר מכונס בתוך עצמו וגיבש לעצמו רעיונות ודעות, שלא סטה מהם אפילו לא היו מקובלים. יותר מכל שאף להגשמה עצמית בגרעין הבנים של כרם שלום. אבנר גויס לצה"ל בשלהי ינואר 1970 והצטרף לנח"ל. בימי שירותו הגיע לדרגת סמל, אך ביום כ"ב בניסן תשל"ב (6.4.1972), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בקיבוץ עברון. על קברו אמר אחד החברים: "'ביקור בית' – הכוונה לעברון בפינו – אך ביתו בפיו ובמחשבותיו (של אבנר) היה בכרם שלום (על פי עדות מכתביו), לשם מיהר לחזור מן הצבא ושיקע את מיטב אונו בעבודה ובפעילות שלאחר העבודה – – – עד אשר בגזירת גורל עיוור קופד פתיל חייו. בו ובשכמותו היה הפוטנציאל של בוני יישובים, בוני מולדת". ב"שלושים" לנפילתו נערכה לו אזכרה וחברים העלו את זכרו של אבנר. אמר אחד מהם: "אבנר היה מחפש תמיד את האמת, את האמיתי, את המהימן הוא רצה את השורשי, את הטבעי, את הבלתי אמצעי, ללא מחיצות וללא עטיפה. משהו מוחשי, ממשי, ללא מילים וללא הכללות, נימת דבריו הייתה כשל מבוגר, לעניין. אילו סבר אחרת היה אומר זאת באותו גילוי לב – – – אבנר אהב חיים פתוחים, בלתי מוגבלים, ללא חרדות ופחדים. הוא היה על הסף, ועל הסף של הירתמות לעול, תוך הרגשת החופש". לאחר נפילתו הוציא קיבוץ עברון לאור חוברת הנקראת "אבנר" – ובה כלולים דברי חברים עליו ושורה של אגרות שכתב.