רמון, ליאור

בן טובה ופטר. נולד ביום ו' באלול תשל"ה (13.8.1975) בתל אביב. את לימודיו החל ליאור בבית-ספר יסודי בארצות הברית, שם שהתה משפחתו לרגל לימודים. כשחזרו לארץ נקלט ליאור בבית- הספר היסודי "בן צבי" בחולון והמשיך לבית-הספר היסודי "עליות" ברמת גן, בו סיים כיתה ח'. את לימודיו התיכוניים עבר ליאור בבית-הספר "בליך" ברמת גן, במגמה מוגברת למדעים מדויקים. ליאור זכור היטב כאדם חברותי, מלא שמחת חיים ובעל חוש הומור מפותח. בתחילת חודש דצמבר 1993 התגייס ליאור לצה"ל, לחטיבת הנח"ל. לאחר מסלול הטירונות של חיל הרגלים, בבסיס אימונים של חטיבת הנח"ל, עבר גיבוש לפלוגת ההנדסה, הוכשר כלוחם חי"ר והמשיך לקורסים למפקדי כיתה ומש"קי חבלה. לאחר שסיים מסלול בחיל ההנדסה, יצא ליאור לקורס קצינים של חיל הרגלים, שבסיומו הגיע לצוות נובמבר 94'. עם צוותו סיים מסלול ועלה לקו בלבנון. ליאור בלט כקצין מקצועי ואיכפתי, שקבע עובדות בשטח וזכה להערכה רבה ממפקדיו ופקודיו. עתיד היה להתמנות לסגן-מפקד הפלוגה. ביום כ"ג בסיוון תשנ"ו (10.6.1996) נפל ליאור בקרב בלבנון, בגזרה המזרחית של איזור הביטחון. כוח של חטיבת הנח"ל, ששב למוצב "דלעת" מביצוע משימת לילה באיזור רכס עלי טאהר, נתקל במארב של כוח חיזבאללה, אשר פתח באש מטווח קצר ומכיוונים שונים. האש לוותה בפיצוץ רימונים שהושלכו לעבר חיילי פלוגת ההנדסה החטיבתית. על אף שהופתעו, הגיבו חיילי הכוח כמצופה, השיבו אש לעבר המחבלים והרגו אחד מהם. במהלך הקרב נהרג ליאור, קצין חופף בכוח, עמו נפלו סגן ישי שכטר, סמ"ר עידן גבריאל, סמ"ר אשל אמיר בן משה וסמל יניב רואימי. עוד שמונה חיילים נפצעו. ליאור הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול בתל אביב. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הותיר הורים ואחות – עדי. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. מפקד חטיבת הנח"ל ספד לו על קברו ואמר: "הערכנו אותך כקצין מצטיין. בתחילת השבוע אמר לי מפקד הפלוגה, שאתה אמור להיות סגנו ושמחתי. וכל זה היה רק לפני יומיים. ואתמול יום חדש ומציאות חדשה". אל"מ א. הוסיף מילים: "עשיתם את העבודה בלבנון משך שנתיים באותה גזרה, כשמאחוריכם האורות של יישובי הצפון. עשיתם את העבודה בלי לדעת עד מתי, בלי קיטורים ובלי שאלות. היתה לי גאווה להיות המפקד שלך. נמשיך עם הכאב, הצער והזיכרון את המשימה". במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "ליאור שירת כמפקד צוות בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל, ותואר על ידי מפקדיו כקצין מקצועי ואחראי, שהיה מלא נכונות לעזור לסובבים אותו בכל עת, וזכה להערכה רבה". מפקד היחידה כתב למשפחה: "ליאור היה קצין איכפתי, טוב לב, בעל רמה אישית גבוהה, יסודי ומקצועי. הוא הניע את חייליו מכוח הדברים ולא מכוח היומרנות, היה אחראי ומסור, שגם ברגעים קשים ידע לקום, לזקוף את הראש ולשמש דוגמה לחייליו". העיתונות סיקרה בהרחבה את הקרב שהתחולל והביאה את סיפורם של ליאור וחבריו שנפלו. חבריו הקימו לזכרו אנדרטה זמנית בחוף הצוק.