אסף רמון, בנם הבכור של רונה ואילן, נולד ברמת גן בכ"ב בשבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988), אח לטל, יפתח ונועה. כבן לטייס חיל האוויר, ילדותו המוקדמת של אסף עברה עליו בבסיסי חיל האוויר תל נוף, רמת דוד וחצור. הוא למד בבית ספר יסודי ביישוב רעות, שם סיים כיתה ה'. בשנת 1998 נפרד אסף מחבריו וטס עם משפחתו לשליחות בארצות הברית: אביו, אלוף משנה אילן רמון, נבחר להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון שיטוס לחלל. בשנים שבהן עסק אילן באימונים לקראת משימתו, למד אסף בבתי ספר ציבוריים ביוסטון, טקסס, התוודע למשחק הפוטבול האמריקאי, והיה לשחקן מצליח. בתיכון התמקד אסף במקצועות הריאליים ובסיום כיתה י' זכה בתעודת הצטיינות בית-ספרית על הישגיו ועל תרומתו החברתית. אסף גם גילה כישרון באוּמנות הריתוך ובספורט ונטל חלק בנבחרת האתלטיקה של בית הספר, השתתף בתחרויות לריצות ארוכות, ואהב סקי שלג וסקי מים. בינואר 2003, לאחר חמש שנים של אימונים, המריא אילן רמון לחלל עם ששת חבריו לצוות במעבורת "קולומביה". אחרי שבועיים מרגשים בחלל, בדרכה חזרה לכדור הארץ, התפרקה המעבורת וכל אנשי הצוות נספו. חודש לאחר מכן גמלה בלבו של אסף ההחלטה: "אני רוצה ללכת בדרכי אבא ולטוס לחלל." לימים סיפר אסף על התקופה שלאחר האסון: "השנה האחרונה ביגרה אותי מאוד. התאונה נתנה לי פרספקטיבה שונה על החיים. למדתי לא לקחת אותם כמובנים מאליהם … אני מסתכל עכשיו על החברים שלי, ועל איך שהם מתייחסים להורים שלהם. הם לא מבינים שהכול זמני." בקיץ 2004 חזרה משפחת רמון לארץ, לרמת חן, השכונה שאסף גדל בה בראשית חייו. הוא הצטרף לכיתה י"א בתיכון "בליך", והתקבל למגמת רובוטיקה-פיזיקה. מחנכו, סמי שמואל, מספר: "אסף למד בכיתת המצטיינים, הכיתה המדעית של בית הספר. הוא היה תלמיד יוצא מן הכלל ובן אדם אדיר… ילד צנוע, שקט ואיכותי ברמה שלא תיאמן." ואכן, אסף היה ברוך כישרונות והצטיין בלימודים, בספורט, בכל דבר שעשה. במקביל ללימודיו, השתלב בפעילות בשבט רמת חן של תנועת הצופים, היה מוקף חברים רבים, אהוב הבנות וחיוך גדול היה קבוע על שפתותיו. לקראת סוף התיכון השתתף אסף במסע למחנות ההשמדה בפולין, והדבר הותיר בו רושם עז, בעיקר לנוכח העובדה שסבתו טוניה הייתה ניצולת אושוויץ. עם סיום הלימודים הוענקה לו תעודת הצטיינות ממשרד החינוך על הישגיו. נאמן להחלטתו, החליט אסף להתנדב לקורס טיס ולנסות להגשים את חלום ילדותו. למרות החששות, הסכימה רונה לאשר את גיוסו של אסף לקורס הטיס. "אני מניח שזה לא היה פשוט עבורה," אמר בריאיון, "אבל היא תומכת בי ולא הייתה רוצה לעצור אותי מלעשות את הדבר שבו בחרתי." ב-16 ביולי 2006 התגייס אסף לצה"ל, והחל מסלול הכשרה מפרך בקורס טיס שבמסגרתו רכש תואר ראשון בניהול מערכות מידע. במהלך הקורס נחלץ אסף מתקלה חמורה ונדירה שאירעה בעת טיסת אימון עם מדריך טיסה במטוס חד-מנועי מסוג "סקייהוק". המנוע נדם, אך אסף הצליח להנחית את המטוס בעזרת הוראות המדריך, ניצל מהתרסקות וזכה לשבחים על תפקודו. כמו אילן, גם אסף כתב יומן שבו שטח את מחשבותיו ואת רחשי לבו. אף הוא, כמו אביו, התעמק בשאלות פילוסופיות, בהיסטוריה של העם היהודי ובעתיד המדינה. בגילוי לב גולל אסף ביומנו את הקשיים, את הגעגועים לאביו ואת תחושת ההחמצה על שאילן לא זכה לראותו עובר שלב אחר שלב, בדרך להגשמת החלום. בהתקרב מועד השיבוץ למגמות הטיס השונות, היה אסף מתוח מאוד, ומשהתבשר כי שובץ במגמת קרב לא היה קץ להתרגשותו. "אומרים שאני הולך בדרכו של אבי, אבל אני נמצא כאן בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר," הצהיר מעט לפני תום הקורס. "נמצאתי מתאים לתפקיד, ואני מאושר על כך, כיוון שזה המקום שאליו אני מרגיש שייך… לפני קבלת התשובות התרגשתי כמו כולם, הלב שלי דפק בטירוף… גם במהלך הקורס לא הרגשתי שהיחס אליי שונה מהיחס שמקבלים חניכים אחרים – ושמחתי על כך." כמו אילן אביו, שלושים וחמש שנה קודם לכן, סיים גם אסף את קורס הטיס כחניך מצטיין, וקיבל את אות ההצטיינות ואת ה"כנפיים" מנשיא המדינה מר שמעון פרס. "מעגל נסגר היום מאב לבן," אמר הנשיא, "כוכבו של אילן יזהר בשמי הערב הזה ממרחקים לקרובים, באור ברכה לבנו האהוב המגשים את חלומו." בסוף יוני 2009 שובץ אסף כטייס קרב בטייסת "אף-16". הוא סיים שירות חובה והמשיך לשירות קבע, במסגרת קורס אימון מתקדם. "מתקדם קרב – מי היה מאמין שאגיע לפה?" כתב ביומנו, איזו דרך עברתי בשנים האחרונות ובחיי עד לכאן. אין ספק שזו ביוגרפיה שלא הרבה זוכים לה, אם בכלל. אני מגשים את חלומי ואת ייעודי… אני רוצה להיות טייס הקרב הכי טוב שאני יכול להיות… אני מקווה שבקרוב אכתוב שוב, על הזכות שנותנים לנו, ילדים בני עשרים וקצת, לקחת כלים אדירים לשמים ולטוס מעל שמי ישראל, בין גבולות מצרים, ירדן ונתיבים אזרחיים בדרום הארץ… תענוג…". ב-23 באוגוסט 2009 סיכם אסף את התקופה ביומנו: "חלום ילדות שהתגשם … באמת מדהים – לגדול בארצות הברית, לחזור כבן שכול לי"א-י"ב, מיונים, כושר קרבי, לחץ, גיבוש, קבלה לקורס, מעבר שלבים, מילוט, צ'ק קרב 'צוקית', תואר ראשון, יום מורים, הצטיינות, הולך לסיים! שלוש שנים מכובדות מאוד, מעצבות מאוד, משמעותיות מאוד בחיי. איזה כיף! הרבה ערכים וסימני שאלה. למה אני פה? למה ישראל? לי זה ברור … פשוט חלק ממני, לא יכול לחיות אחרת, במקום אחר. מאוהב בדבר הזה – ישראל … האנשים, התרבות, החברה, המוזיקה, הים, הטבע, השקט, הרעש, האוכל, הריחות. אין על המקום הזה." חודשיים וחצי לאחר סיום קורס הטיס, בצהרי כ"ד באלול תשס"ט (13 בספטמבר 2009), המריא אסף מבסיס נבטים לטיסת אימון עם מטוס נוסף שהטיס טייס ותיק ומנוסה, בתרחיש של קרב אוויר בין מטוסים בודדים מדגם "אף-16". בתוך דקות ספורות הגיעו לאזור דרום הר חברון, שם ביצעו את האימון שבמסגרתו חלפו זה על פני זה שלוש פעמים (חליפוֹת) בגובה רב. לאחר החליפה השלישית נעלם קשר העין של המוביל עם מטוסו של אסף. אסף לא דיווח על מצוקה או על בעיה כלשהי וככל הנראה, לקה באובדן הכרה ומטוסו התרסק. בן עשרים ואחת שנים וחצי היה אסף בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנהלל, ונטמן סמוך לקבר אביו אילן. הותיר אחריו אם, שני אחים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. על מצבתו חקוקות המילים: "מחלום ילדות למציאות. 'נפל חרש כאשר ייִפול האילן…' הנסיך הקטן". בשנת 2013 יצא לאור הספר מעלינו רק רקיע – היומנים של אילן ואסף רמון. "אילן ואסף זכו לחיות ולמות את החלום," כתבה רונה רמון באחרית הספר. "הם התוו את דרכם, למדו והעמיקו, חיפשו משמעות, התגברו על מכשולים והגשימו את חלומם. להיות טייס היה להם יותר ממקצוע – זה היה ייעודם, שליחות מקודשת. … אחת המחמאות הגדולות שקיבלתי בחיי הייתה כשאסף כתב: 'חונכנו אחיי ואני, לשאוף להגשמת חלומותינו על בסיס האמונה שכל אחד צריך למצוא את ייעודו בעצמו.' משפט זה היה לי לצוואה לחיים … על בסיס 'אני מאמין' זה הקמתי את קרן רמון. זאת דרכי להמשיך את החלום של יקירי שנגדע באִבּו. קרן רמון דוגלת בחינוך בדמותם של אילן ואסף, וזאת באמצעות האמונה שחלל ותעופה – תחומים שהיו כל כך קרובים לליבם – מהווים מודל להשראה ולמימוש עצמי." אחד ממפעלי ההנצחה לזכרו של אסף הוא "שביל החלוצים" בכרמל – שביל היסטורי מהתקופה הרומית שנחשף בעקבות השריפה בכרמל. משפחת רמון, בשיתוף רשות שמורות הטבע והגנים, פרצו את השביל בסיוע של בני משפחה וחברים של אסף והכשירו אותו לביקור מטיילים. אתר קרן רמון: www.ramonfoundation.org.il.
