רם, יהודה (“יויו”)

בן אריה ופניה, חברי קבוצת גבע. נולד ביום כ"ד בטבת תש"ד (20.1.1944) בקבוצה. סיים את בית-הספר היסודי בקבוצה. עד מהרה הפך לילד עצמאי ושאיפותיו היו להיות בראש כיתתו, במשחקים, בספורט ובפעלתנות. סקרנות רבה היתה לו לדעת הכל; אך עד מהרה נוכח לדעת כי עוד חסרות לו ידיעות רבות ופיתח לעצמו תכניות להשכלה חקלאית ולהשתלמות אישית, בד בבד עם תכניות למיבצעים בענף ובמשק. בסיימו את לימודיו היסודיים למד במקוה-ישראל. הוא למד שם מתוך הכרה שבן-קבוצה חייב לעמוד בקשר עם החקלאות ואמנם הוא יצא משם בעל ידע חקלאי רב ובעיקר בעל הכרה גדולה להמשיך בלימודיו. לאחר מקוה-ישראל למד עוד שנה בכיתה י"ב בבית-הספר המשותף בעין-חרוד. היה חבר בתנועת "הנוער העובד". היה סמל של טוב-לב ועדינות. מעולם לא היה מסוגל לסרב לאיש. קשור היה לביתו אף בהיותו מחוצה לו (לרגל לימודיו במקוה-ישראל ולאחר-מכן לרגל שירותו בצבא) היה קשור לחברי-כיתתו ואף הם בו. בנובמבר 1962 גויס לצה"ל ומאד השתוקק להסתפח לזרוע, שלפי דעתו היא המכריעה ביותר במאבק, ניסה את כוחו בטיס, אך כאשר לא הצליח להחזיק מעמד בחיל זה עבר משבר גדול; אולם הוא התגבר ועבר עם סיום קורס קצינים אל גבול הצפון. הוא נצמד לגליל באהבה גדולה, למד את כל שביליו והכיר כל אבן ושיח בגבול סוריה ולבנון. כן עלה בסולם הדרגות עד שהגיע לדרגת סגן. עם סיום שירותו בצבא חזר למשק והוא ורעייתו יצרו פינה חמה שהפכה למקור משיכה ומפגש לבני-גילם. לאחר שחרורו היה יוצא מדי פעם למילואים וגם במלחמת ששת הימים היה במסגרת זו ביום הששי לקרבות, הוא ב' בסיון תשכ"ז (10.6.1967), נפל בקרב שנערך בג'לבינה שברמת-הגולן מתוך מלחמת גבורה. הניח אשה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בעפולה והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקבוצת גבע. הקבוצה הוציאה עלון "בגבע" לזכרו ביום ה"שלושים" לנפלו. בידיעות המועצה האיזורית "הגלבוע" לזכר בני האיזור שנפלו הועלה זכרו. כן הוציאה הקבוצה חוברת בשם "יהודה – יויו" לזכרו. בספר "בדרכם", שבהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הובא עליו ומשלו.