רכניץ, אלתר-גרשון

בן גיטל ואהרן, נולד בשנת 1914 בפולין. מילדותו למד בחדר ובישיבה בהתאם למסורת הוריו האדוקים. באותו זמן גם סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון. באותה תקופה שוב לא יכלה רוחו להצטמצם בד' אמות של הלכה, כי נתפס לרוח שהיתה מהלכת בקרב הנוער היהודי והמעשה החלוצי כבש את לבו. הוא יצא להכשרה והיה בין ראשוני העולים מהכשרתו ומן היום הראשון לבואו לארץ היה חבר קיבוץ מעלה החמישה, ממייסדי המשק ובוניו. בעיקר התמסר להכשרת הקרקע ההררית ורבים ראוהו כמפלס דרך בכל הנוגע להתיישבות חקלאית בהר. בלילות עמד בשמירה ואת יומו עשה בתחנת-הניסיונות ושם העמיק בבעיות המטעים בתוך אדמת הטרשים העיקשת. מתוך סבל ואהבה, התמדה וביטחון המשיך את פעולתו בענף-המטעים ללא ליאות וכניעה ויחד עם היעילות שבפעולה לא הסיח את דעתו גם מן הצורה האסתטית של המטע, ובדרך זו נתן ביטוי לחוש היופי שבנפשו. לאחר הצלחתו בכך נקרא לביסוס שאר ענפי- המשק ועמד במרכז הפעולה המשקית בקבוצה. את תפקידו זה קיבל באי-רצון, כי חבל היה לו לנטוש את המטע בסלע, שהיה כילד-טיפוחיו, אך לטובת המשק נעתר לבקשת החברים. תקופה זו של ריכוז ענייני הקבוצה וניהולם היתה רבת פעילות והצלחה ורבים האנשים אשר נמשכו אליו בגלל קסמו האישי – ומכאן שנמשכו גם למעלה החמישה. מאורעות-הדמים בשנת תרצ"ו העמידוהו על המשמר ואף כאן נתגלה כבעל הבנה וידיעה ונכונות נפשית להגנת האזור; בשנת 1937 היה מפקד האזור של מעלה החמישה והשתתף בקורסים למפקדים במקומות שונים. לאחר מלחמת-העולם השנייה ציית לצו-לבו והתנדב לתפקידו החדש: יצא בשליחות "המוסד-לעלייה" לאירופה, שם ראה את שואת הכלל, למד על אסונו הפרטי (השמדת כל משפחתו) ומיד התמסר לעבודתו הקדושה – דאגה לנקודות הכשרה לנוער של תנועת גורדוניה, סידור ארעי על אדמת פולין לבאים מרוסיה ואף גאולת ילדי ישראל מידי הגויים. אבל גם בהיותו רחוק מביתו ונתון בכל לבו לשליחות הקשה והאחראית היו עיניו נשואות הביתה וממרחקים עקב אחרי כל המתרחש במשק, דאג לכל פרט, שמח על כל הישג והצטער על כל כישלון. שנתיים ימים (עד שנת 1947) עסק בעניינים אלה של "הבריחה" והחלוץ בפולין ובצרפת, ובשובו משליחותו חזר מיד למשקו ולתפקידו, התמסר לבעיות הקבוצה וערך תוכניות לעתיד. רק חצי שנה הספיק להיות במשק אחרי שובו מחוץ-לארץ. סמוך לראשיתה של מלחמת- העצמאות, ביום ז' בשבט תש"ח (18.1.1948), נסע לירושלים בשיירת המכוניות של המשקים כבא-כוח משקו. השיירה הותקפה על-יד הקסטל ואלתר-גרשון נפגע ונפל במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במעלה החמישה. ב"שלושים" לנופלו הוציאו חברי מעלה החמישה חוברת בשם "במעלה ההר" המוקדשת לזכרו.