ריקון, אליהו (“אלי”, “אליושקה”)
בן יצחק וברוניה. נולד ביום י"ב באדר א' תש"ח (22.2.1948) בנובוגרד-וולינסק אשר ברוסיה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1961 והתיישבה בנצרת-עילית. אחרי שלמד בכיתות ז' וח' בבית-הספר היסודי "תבור" שבמוקם התחיל לעבוד כטרקטוריסט במצפה רמון. השתייך לאירגוני ספורט כגון: שחייה ושאר אגודות ספורט גופני. בגיל שש-עשרה ומחצה נכנס לבית-ספר ימי בחיפה, ואחרי שגמר שם קורס של ששה חדשים גויס לצה"ל באוקטובר 1965 ושירת בחיל-הים. הוא שירת במשחתת "אילת". בחופשותיו הקצרות לא הירשה לעצמו לנטוש את האניה כי אהב אותה מאד ואת חבריו-לנשק לא עזב לזמן ארוך; הוא רק בא לשאול לשלום הוריו ואחותו היחידה. לחבריו-לעבודה שימש מקור כוח ועידוד; היה אהוד עליהם ועל מפקדיו ושימש דוגמא לאחרים. את המלחות אהב עוד בהיותו בחוץ-לארץ ותמיד אמר כי כאשר יגדל ישרת בארץ כמלח. אליהו היה מאנשי-המקצוע הטובים במשחתת והצטיין בכל העבודות שהוטלו עליו. שנתיים עברו מיום גיוסו עד שבא היום המר והנמהר, הוא יום י"ח בתשרי תשכ"ח (21.10.1967), כאשר טבעה המשחתת על-ידי טילים מצריים מול חוף רומני שבצפון סיני – ואליהו ירד עם חבריו-לצוות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנצרת עילית. בעלונים שהוציאה נצרת-עילית לאחר נפלו סופר עליו ועל חייו