בתם של רימה ולב, אחות לאלכס. נולדה ביום כ"ו בתמוז תשמ"ז (7.7.1983) בניז'ני נובגורוד (גורקי) שברוסיה. אנה נולדה כאשר לאחיה הבכור מלאו תשע שנים. הוריה מספרים שכאשר נולדה היה זה אושר גדול עבורם, כיוון שהיה להם בן גדול – השתוקקו לבת. היא הייתה ילדה טובה, שקטה וצנועה. מגיל רך בלטה בחוכמתה. היא עלתה לכיתה א' ברוסיה, אהבה את בית הספר, אבל הספיקה ללמוד רק כחודשיים עד עלייתה ארצה בשנת 1990. אנה עלתה ארצה עם הוריה, אחיה, סבהּ, דודתה ובת דודתה. היא למדה בבית הספר "ידלין" בעיר ראשון לציון. בכיתה ד' עברה לבית הספר "רמז" בעיר ובכיתה ה' החלה ללמוד בבית הספר היסודי "אורנים" בראשון לציון, ואת לימודיה שם סיימה בשנת 1996. היא המשיכה לחטיבת הביניים "זלמן ארן" ואחר כך למדה במגמה פיזיקאלית-מתמטית בתיכון "עמית עמל" בראשון לציון, וסיימה אותו בשנת 2002 בהצטיינות יתרה. לאורך כל שנות לימודיה בבית הספר ציוניה היו גבוהים מאוד. היא השקיעה והתמידה בכל מקצוע ומקצוע, והצטיינה בנועם הליכותיה, תוך מתן כבוד והערכה למוריה ולחבריה לכיתה. אנה עזרה לחבריה להתכונן לבחינות עוד לפני שהתחילה להתכונן בעצמה, היא תמכה בכל תלמיד שהיה זקוק לעזרתה. במהלך השנים קיבלה אנה פרסי הצטיינות על לימודיה. בתקופת התיכון השתתפה בפרויקט "פרחי מדע", שכלל שיעורי פילוסופיה של המדע וסיורים במכון ויצמן. במקביל להצלחותיה והישגיה הלימודיים, אנה עזרה מאוד בקליטת עולים חדשים בבית הספר: ליוותה את התלמידים העולים מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית, תרגמה מרוסית לעברית ולהיפך, ותרמה לשילובם בכיתה. באופייה הייתה צנועה ושקטה, אך עם זאת חברותית ואהובה על רבים. בנוסף לכישוריה בלימודים היתה מוכשרת מאוד גם בתחומים יצירתיים. היא הפליאה לצייר, אהבה לרקוד. תחומי עניין רבים ואופי נפלא גרמו לה להיות אחד האנשים הנדירים שמצא שפה משותפת עם אנשים רבים. היא הייתה חברה נאמנה ודואגת, ועם אחדים מבני כיתתה מהבית ספר שמרה על קשר ועל חברות גם בהמשך דרכה, במהלך לימודיה האקדמיים ובשירותה הצבאי. אנה התגייסה לצה"ל ב-9.10.2002 לחיל התקשוב, התקבלה לעתודה צבאית והחלה ללמוד במחלקת הנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב. בחופשת הסמסטר עברה טירונות. מהשנה הראשונה באוניברסיטה הייתה אנה מוקפת חברים שהעריכו אותה לא רק בזכות היכולות הבלתי רגילות שהפגינה בלימודים והנכונות לעזור, אלא בעיקר בשל המזג הרגוע שלה, מצב הרוח הטוב וחוש ההומור הבריא שלה. המאמצים שהשקיעה לא לוּווּ מעולם בתלונות. בשנת 2007 השלימה אנה את לימודי התואר הראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. ככל משימה אחרת שלקחה על עצמה, אף את זו היא סיימה בהצטיינות. רבים מחבריה ללימודים נשארו חבריה גם לאחר סיומם. אנה השתתפה בהשתלמות חֵילִית בבסיס הדרכה 7 ובסיומה הצטרפה למחלקת מערכות ופרויקטים שביחידת לוט"ם (היחידה לתקשוב וטכנולוגיות מידע). כיוון שאנה הייתה שאפתנית מאוד, היא המשיכה, זמן קצר לאחר סיום התואר הראשון, ללימודי תואר שני בהנדסת חשמל וניהול, במסלול התמחות בתקשורת ועיבוד אותות. היא הצטיינה גם בלימודי ניהול, שהיו תחום חדש בשבילה, ובשאר הקורסים, למרות שהיה עליה לשלב בין לימודים לבין תפקידה התובעני בצבא. במסגרת הלימודים לתואר שני היא עסקה בעבודת מחקר מאתגרת במיוחד שאותה לא זכתה לסיים. חבריה סיפרו שהייתה עדינה וביישנית, אבל במהרה התגלתה כאדם חייכני, מיוחד ונחוש. היא הייתה מלאת שמחת חיים, חוש הומור, מעניינת וחכמה. בזכות היותה נעימה ושלֵווה הקרינה חום ואכפתיות. אנה עמדה על עקרונותיה, ותמיד אפשר היה לסמוך עליה שתבצע את משימותיה ביסודיות ובשלמות. היא ידעה להבדיל בין עיקר לטפל, הייתה סבלנית, אדיבה ורצינית. אנה שולבה כקצינה בענף תקשורת אסטרטגית וחלל, במדור תקשורת סלולארית, ועסקה בפרויקט "ורד הרים". במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008 השתתפה בפעילויות תקשוביות לשיפור האפקטיביות המבצעית של מערכת "ורד הרים".במסגרת צה"ל נשלחה לארצות הברית ללמידה והתמקצעות בפרוייקט "ורד הרים". אנה הובילה את מרכזי המערכת לשיפורים מתמידים. היא הייתה קצינה שאפתנית ש"הזיזה הרים" כדי להשיג את דרישותיה ולהגשים את שאיפותיה. היא תרמה לסביבתה בהיבטי איכות הסביבה בתחום החינוך והטמעת ערכים בענף, וסייעה בקליטת קצינים וחיילים במדור ובענף. בשנת חוֹלְיָיהּ שמרה אנה על קשר עם עמיתיה, סייעה מרחוק ונאבקה בגבורה במחלה הקשה. היא שמרה על קשר עם רופאים מובילים בעולם ובחנה את שילובה בטיפולים ניסיוניים למיגור המחלה. היא נלחמה בכל החזיתות, בכל הטיפולים והמכאובים, בתמיכת משפחתה וחבריה. הגם שידעה שיהיה קשה לנצח, ידיה לא רפו במלחמה זו עד הרגעים האחרונים. כולם סביבה היו משוכנעים שהיא תנצח כי היא הייתה אמיצה, חכמה ועקשנית, בחורה המשיגה כל יעד. לאחר שהחלה לחוש בטוב, שאפה להשלים את לימודיה לתואר שני, ולהמשיך בשירות צבאי ארוך טווח, אך בחודש האחרון לחייה חלה הידרדרות במצבה והיא נפטרה ביום י"ג באב תשע"א (13.8.2011). קא"ב (קצין אקדמי בכיר) אנה ריפין נפלה בעת מילוי תפקידה, בת עשרים ושמונה הייתה בנפלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותירה אחריה הורים – רימה ולב ואח – אלכס.
