ריף, יוסף (יונק)

בן חוה וישראל. נולד ביום כ"א בכסלו תרע"ה (9.12.1914) בחירוב, גליציה שבפולין, בן שמיני במשפחתו. הוא סיים את לימודיו בבית הספ היסודי בעייר והצטרף לתנועת "החלוץ". בשנת 1925 עלה אחיו יצחק לארץ-ישראל וגם השתדל להשפיע על יתר בני משפחתו להצטרף אליו. בראשית שנות השלושים עלו ארצה עוד אח ושתי אחיות ובשנת 1934 עלה גם יוסף. כשלא הצליח למצוא עבודה בתל אביב עבר להתגורר בירושלים, שם גם הצטרף לשורות ה"הגנה". עם פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט התנדב לחיל הנוטרים ובמסגרתו השתתף בעלייה לחניתה ובשנת 1939 אף נפצע בהתקפת ערבים. במלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגה 462 של חיל ההובלה. הוא שירת במצרים ובלבנון ובשלהי אפריל 1943 יצא על סיפון האנייה "ארינפורה" ממצרים לכיוון מאלטה, כדי להשתתף בפלישת בעלות הברית לאירופה. כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) הופצצה שיירת האניות, שה"ארינפורה" היתה בראשה, מטוסי הפצצה גרמניים. אנייתו של יוסף ספגה נפגעה וטבעה ועמה נספו מאה וארבעים מחיילי פלוגה 462 , יוסף ביניהם. הניח שני אחים ושתי אחיות; שמו של יוסף הונצח ב"ספר ההתנדבות", בספר "יזכור של מכון ז'בוטינסקי וב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה מצבת זכרון בצורת אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות כל נופלי הפלוגה.