רינגבירץ, מרדכי (מוטקה)

בן מתילדה והרמן (צבי), נולד בחודש יוני 1928 בעיר פיומה, טרנסילבניה למשפחה ידועה ומכובדת בקרב יהודים ונוצרים כאחד. מגיל רך נבדל מחבריו בתכונותיו. היה שקט ורציני ולא אהב את משחקי-הילדים הרגילים. בהיותו בן חמש כבר ידע לקרוא, ובגיל זה נתייתם מאמו. דמיונו היה מפותח ביותר. שאלותיו שנשארו ללא תשובה הביאו לא פעם את הוריו במבוכה. לחבריו הילדים נראה מוזר במקצת, אך הם רחשו לו כבוד, כי היה רודף שלום ומפשר בין יריבים. אף כי קטטות לא אהב, נכון היה לחלק מכות לילד שגרם עוול לחבריו. היה בעל ביטחון עצמי ודעותיו עוררו תשומת-לב בקרב בני גילו. מרדכי שקד על המצאות שונות, התעניין במטוסים ובצוללות. בין השאר התקין עם חברו "בסודיות גמורה" "מטוס-דחף". כן התעניין מאוד בבעיות חברה, ובגיל 16 היה בקי בתורת מרקס. היה שתקן מטבעו, מתעמק בספריו ולומד. שש שנים היה חבר בהסתדרות "הבונים". ב-16.7.1944 עלה ארצה והצטרף לחברת-נוער באפיקים ומשם התגייס לפלמ"ח. במסגרת הפלמ"ח הצטרף לכוחות הלוחמים במלחמת-העצמאות ושירת בחטיבת "יפתח". מרדכי השתתף בקרבות רבים. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. בקרב זה נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). בשעת ההתקפה נשא על כתפיו פצוע ונפצע בעצמו, אך הוא הוסיף לשאת את חברו ואת המקלע, עד שפגע בו כדור שני והפילו. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.