רימשון, רפאל-גרשון (גרישקה)

בן דבורה ומשה, נולד ביום ז' באדר א' תרס"ה (10.2.1905) בעיר דווינסק, לטביה. למד בעיקר אצל מורים פרטיים לימודי יהדות וידיעות כלליות. בנערותו עבר עם המשפחה לריגה, החל לעבוד כשוליה בבית-מסחר לאריגים ובמהרה התמצא בסוגי הסחורה ונעשה פקיד וזבן אחראי. הוא הירבה להתעמק בבעיות אדם וחברה והירבה לקרוא בספרים על נושאים אלה. משבחר בדרך שהתוותה תנועת "השומר הצעיר נצ"ח", החליט לקיים הלכה למעשה את כל הנגזר מדרך זו בלי להירתע מפני קשיים וניתוחים מכאיבים (על תהיותיו של אדם צעיר בחיפוש דרכו בחיים כתב לאחר זמן לאחיו הצעיר: "אנו צריכים זהירות ויישוב-דעת בבחרנו את הכיוון, כאשר אנו נמצאים על פרשת דרכים. אבל כאשר כבר הכרענו לטובת כיוון מסוים, עלינו לראותו כאמיתי ביותר שאנו מסוגלים להשיג בתנאים הנוכחיים של התפתחותנו. זאת אומרת, שלא האמת המוחלטת בידנו, כי אם האמת האפשרית!"). הוא הפסיק את עבודתו בבית-המסחר, שלא ראה אותה כפרודוקטיבית, נאבק קשה עם רצון אביו ושיחרר את עצמו מאורח-החיים המסורתי וסירב ליהנות משולחן בית הוריו. בחודש ספטמבר 1929 עלה ארצה, ואחרי שתי שנות הכשרה בקיבוץ "טבריה", לאחר שהשקיע הרבה עמל רוחני בעיצוב דמותו ובחיפוש דרכיו, הצטרף עם קיבוצו למשק כפר גלעדי. גם בחיי המשק ותוך כדי מסירות לעבודה היתה ניכרת תרומתו המחשבתית בחיפוש הדרכים מתוך סבך הלבטים והקשיים. אחד החברים כתב עליו: "נפשו ניזונה מקשיי החיים, ממתיחות הציפייה לעתיד עוד יותר קשה… החזיון הזה של מזיגת רוח הביקורת האכזרית, הבלטת הצרות והצללים בהווה ובעתיד עם רוח חיובית של אמונה בבניין ומאמצים יומיומיים לשגשוג, נשאר מופלא בעיני עד עתה". למרות לבטי נפשו שהמשיכה לתהות ולהתלבט בדרכי החיים, ידע להתמיד רוב הזמן בפעילות ציבורית כגזבר, מזכיר, חבר הנהלת קואופרטיב האוטובוסים "שירות החולה", ופעיל בוועד הגוש של משקי הגליל העליון, וגם בשמירה ובהגנה מילא את חובתו. בתקופת מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט נפצע בנוסעו באוטובוס. הכדור עבר דרך פיו, מחץ שיניים אחדות וחתך קצת את לשונו ורק אחרי טיפול ממושך יכול שוב לאכול ולדבר בלי הפרעות. בשנותיו האחרונות התאונן על מיחושים בגבו ורצה להסתלק מתפקידו כגזבר, לבל יצטרך עוד להיטלטל בנסיעות. אך תנאי החירום ורגש האחריות תבעו ממנו להמשיך עד שנמצא אדם אחר לתפקיד זה. באמצע חורף תש"ח, בהיות כל הארץ חזית, מילא את חובתו בשמירה ואחרי ליל-שמירה נסע בבוקרו של יום י' באדר ב' תש"ח (21.3.1948) לישיבת ועד הגוש בצפת ונהרג בעלות המכונית על מוקש בדרך בין ראש פינה לצפת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר גלעדי.