ריכלין, זליג

בן אסתר ויצחק. נולד בשנת תרפ"א (1921) בירושלים. לאחר סיום לימודיו היסודיים השלימם בבית הספר התיכון "טרה סנטה". בתקופת הלימודים היה פעיל בתנועת הנוער "השומר הצעיר", ומנעוריו היה הרוח החיה בקרב חבריו. בתקופת המאורעות בין השנים 1936-1939 השתתף במשימות מסוכנות נגד הכנופיות הערביות, במסגרת ה"הגנה". פעמים אחדות נפצע במהלך הפעולות ואף נשלח לבית הסוהר, אך שוחרר כעבור זמן קצר מפאת גילו הצעיר. בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי והוצב ליחידת ההובלה העברית 462. בשורות יחידתו עלה עד מהרה בסולם הדרגות והיה לרב-סמל פלוגתי. במסגרת תפקידו הצליח להבריח נשק מגן ארצה במסגרת ארגון ה"הגנה" ולא אחת סיכן את חייו בפעולות ההברחה. בתחילת שנת 1943 עמדה יחידתו להיות בין הכוחות היוצאים להשתתף בפלישה לסיציליה. כוח הפלישה היה אמור לצאת לפעולה ממלטה ויחידת ההובלה 462 הועלתה על סיפון האנייה "ארינפורה" ששטה בראש השיירה לכיוון מלטה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) בשעות אחר הצהריים חלף מעל שיירת האניות מטוס-סיור גרמנימ סוג "שטרוך" ונעלם. לפנות ערב תקף להק מפציצים גרמניים את השיירה והאנייה "ארינפורה" שהובילה את הלוחמים היהודים ספגה שתי פגיעות ישירות ותוך ארבע דקות ירדה למצולות. זליג, שהיה בין ראשוני הניצולים, חזר לאנייה הפגועה מספר פעמים וחילץ ממנה חיילים שנלכדו בה, אך לא הצליח לחלץ את עצמו. מאה וארבעים מחיילי היחידה טבעו בגלי הים, זליג ביניהם. הניח אח ושתי אחיות. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.