רייס, רפאל

בן מרים (הלנה) ואברהם. נולד בי"ט באב תרע"ד (11.8.1914) בבודפשט בהונגריה. אביו היה מנהל חווה חקלאית, וחיי הטבע החופשיים של ילדי הכפר הטביעו על רפאל את חותמם. בשנת 1919 עקרה המשפחה לסלובאקיה, לעיר נובה זאמקי, שבה למד רפאל בבית-הספר היסודי ובה סיים גם את לימודיו התיכוניים. בשנת 1932 התקבל לאוניברסיטה בבראטיסלאבה, הצטרף לאגודת הסטודנטים הציונים "בן-גוריה" והיה לאחד מעמודי התווך שלה ומפעילי התנועה הציונית בסלובאקיה. הוא ניהל מחנות הכנה של עליית הנוער, היה אחראי על מחנה של בוגרי התנועה ושימש מזכיר של קבוצת ההכשרה ביארבה. באוקטובר 1939 העפיל לארץ-ישראל והצטרף כחבר הגרעין הסלובאקי, להכשרה ב"עיינות", מקום שם שהה כשנה. גרעין זה השלים את קבוצת "חוליות" שהתיישבה בעמק החולה (לימים שדה נחמיה). רפאל היה חבר קבוצה למופת, מסור ומוכן לכל תפקיד אחראי וקשה. בדצמבר 1943 התנדב לפעולה מאחורי קווי האויב הנאצי שמטרתה סיוע ליהודי סלובאקיה. לקראת פעולה זו עבר באפריל 1944 קורס צנחנים ברמת דוד ובספטמבר אותה שנה המריא עם שני צנחנים נוספים לסלובאקיה. לאחר שצנח בשלום במקום היעד היה למפקדה של קבוצת פארטיזאנים יהודים בבוקוביץ, אבל לא עברה תקופה ארוכה והוא נפצע בהתקפת הגרמנים על מחנה הקבוצה ועם חבריו הצנחנים צבי בן יעקב וחביבה רייק נתפס ונפל בשבי. הם הובלו לבית הסוהר בבאנסקה-ביסטריציה וכעבור זמן קצר נלקחו לקרמניצה ובד' בכסלו תש"ה (20.11.1944) הוצאו להורג ביריה. גופתו של רפאל נטמנה בקבר אחים ליד קרמניצה. הניח אישה ובת. בשנת 1952 הובא למנוחת עולמים בחלקת הצנחנים שבבית הקברות הצבאי על הר הרצל בירושלים. קיבוצו הוציא חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו. בין השאר נכתב שם: "לעתים רחוקות מאוד מתמזגים באדם אחד תבונה, שכל חריף ואומץ לב אישי עשויים ללא חת… היתה בו ברפי מסירות, עקשנות, שקדנות וחריצות ושליטה מוחלטת על עצמו ועל רגשותיו;" שמו הונצח גם בספרים "אל אחים באש", "מגן בסתר", "תולדות ההגנה" ועוד.