רייך, רוברט (רוני)

רוברט (רוני), בנם יחידם של מרתה וארנולד (אברהם), מניצולי השואה, נולד ביום י"ג בסיון תש"י (31.3.1950) בבודפשט שבהונגריה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם יוסף טרומפלדור ובבית-הספר התיכון על-שם הנרייטה סולד בנהריה, במגמה הביולוגית. רוברט היה תלמיד מצטיין ואהוב על מוריו ועל חבריו. מוריו סיפרו עליו, שהיה "מבורך באינטליגנציה טבעית, ורעיונותיו מעניינים מאוד ומקוריים. היה בו ביטחון עצמי. האתגר, שבעזרתו התגבר על קשייו, היה ראש מעייניו בלימודיו". הוא הרבה לקרוא ספרות בתחומים שונים, אך בעיקר התעניין בספרי פילוסופיה. רוברט היה אדם חברותי מאוד וקל להתיידד, מכניס אורחים, ואיש שיחה. טוב-לב היה ומוכן תמיד לעזור לזולת, ולא השיב ריקם פני אדם שביקש את עזרתו; מטבעו היה גלוי-לב, ישר מאוד ובעל-מצפון. תמיד עמד בהבטחותיו והיה אופטימי, שמח ובעל חוש הומור מצוין. יחד עם זאת היה עקבי ומתמיד ושאף לשלמות בכל מעשיו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, רחש להם כבוד והערכה והתחשב בדעתם. רוברט גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 והוצב לחיל-הקשר. לאחר הטירונות השתלם בקורס לאלחוטנים, והתנדב לשרת כקשר בסיירת שריון. ביחידתו נחשב חייל טוב וממושמע ומפקדיו ידעו שכל מה שיוטל עליו ייעשה ביסודיות, בדייקנות ובחריצות. הוא השתתף במארבים ובפשיטות מעבר לגבול הצפון, ובמשך תקופת שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו והרבה לכתוב מכתבים הביתה. מעולם לא התאונן על קושי האימונים ועל חיי השדה כדי שלא לצער את הוריו. לאחר שהשתחרר מן השירות הצבאי הסדיר למד שנתיים באוניברסיטת תל-אביב, בפקולטה לכלכלה, עד שפרצה המלחמה. הוא הצטיין בלימודים וזכה בדברי שבח מפי מוריו. בשנת 1971 נשא לאישה את חברתו חיה. במלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח לחזית סיני, שם השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נפל רוברט בקרב בציר "שיק", ליד "החווה הסינית", בגזרה המרכזית. הוא היה קשר בנגמ"ש מפקד הפלוגה, ובעיצומו של קרב ההבקעה אל הגדה המערבית של תעלת סואץ, יצאה יחידתו לחלץ את אחד הכוחות, שנלכד באש המצרים. טיל פגע בנגמ"ש ורוברט נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רוברט היה אהוב ומקובל על חבריו ועל מפקדיו. מעשיו וכושר התמדתו במלחמה הארוכה שימשו לנו, חבריו ומפקדיו, מקור כוח".