רייטר, דויד

בן חיה ויהודה, נולד ביום ט' בכסלו תרע"ד (8.12.1913) בעיר קלוש, גליציה למשפחה אמידה. לאחר שסיים בית-ספר יסודי, עבד כפקיד במשרד עורך-דין. קסמי תנועת-הנוער משכו אותו ואת אחיו ואחיותיו לתנועת "השומר הצעיר", ובה דבק ברעיון הציוני ובשאיפה לעלייה. היה פעיל כמדריך בקן ובמושבות-קיץ ובשנת 1933 יצא להכשרה. בשנת 1937 גויס לצבא הפולני. בראשית מלחמת-העולם השנייה לחם נגד הגרמנים. עם הצבא הפולני הנסוג הגיע לעירו שבמזרח-גליציה ונשאר בה תחת שלטון הכיבוש הרוסי. משפרצה מלחמת גרמניה-רוסיה נסוג עם הצבא הרוסי שאליו גויס ושירת בו בחזית, ואחר-כך עבד כשרברב מגויס בשירות המאמץ המלחמתי במקומות שונים ובאחרונה בטורקמניסטן. כל משפחתו נספתה במחנות הנאצים. בטורקמניסטן נשא לאישה פליטה, בת למשפחה יהודית מז'יטומיר, הלהיב אותה בשאיפתו לחיי קיבוץ בארץ, והיא נאותה לעזוב את מקומה, משפחתה ומקום עבודתה ויצאה עמו ב-1946 בדרך השיבה לפולין. אחרי כמה חודשים המשיכו בדרך "הבריחה" לברגן-בלזן. שם הצטרף לקיבוץ צעיר ושימש בו חודשים מספר בתפקיד מחסנאי. המשיך עם אישתו בדרך ההעפלה ובחודש מאי 1947 הגיעו לארץ והצטרפו לקיבוץ יד מרדכי. שם עבד במקצועו ונודע כפועל אחראי ומסור. שבועיים לפני הקרב האחרון על יד מרדכי העביר את אישתו, שהיתה בהריון, לבית-חולים ליולדות וליגונם הרב נולד להם ילד מת. זמן קצר לפני התחלת הקרב חזרו הביתה ובדרך רצו לעכבם ברוחמה, מקום שנחשב מסוכן פחות מיד מרדכי, אך הוא דחה את ההזמנה באומרו: "ממקומות אחרים באים להגן על מקומי, ואני אשאר בעורף?" למחרת שובו החלה ההתקפה המצרית הכבדה על יד מרדכי והוא התייצב בשורות המגינים ונלחם במסירות ובקור-רוח עד שנפל ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) מפגיעה ישירה של פגז תותח בעמדת-תצפית בשעת הרעשה מצרית כבדה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביד מרדכי.