בן הזקונים של איטה ואריה. אילן נולד בבת ים ביום ז' בשבט תשל"ג (9.1.1973), היה אח צעיר ליוסף וליפית. אילן התחנך בבת ים. את לימודיו התיכוניים עשה בישיבה התיכונית "אדר"ת" בעיר ובבית הספר התורני "צייטלין" בתל אביב. בשנות לימודיו הוא היה גם חניך ובהמשך מדריך מסור בתנועת "בני עקיבא". בתום לימודיו התיכוניים, ב-16/10/1991, התגייס אילן לעתודה האקדמית הצבאית, וסיים במסגרתה את לימודי הלוגיסטיקה באוניברסיטת בר-אילן. לאחר מכן שירת כקצין תחזוקה בחטיבת "גולני", כסגן מפקד פלוגה. וכמ"פ מפקדה. במהלך שירותו נפטרה אימו של אילן, איטה. לאורך כל השנה שלאחר מכן הוא התנדב להיות מפקד הליווי של שיירת הבוקר, כדי שיוכל לומר קדיש במניין. אילן המשיך לשירות קבע בצבא. במהלך שירותו הוא סיים תואר נוסף במחשבים באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 2008 סיים לימודי תואר שני במינהל עסקים במכללת נתניה. התואר ממכללת נתניה הוענק לילדיו אחרי נפילתו. לאחר שסיים את לימודי המחשבים הועבר אילן לחיל התקשוב בצה"ל. במהלך שירותו בחיל הוא הוביל מספר פרויקטים חשובים בתחום השליטה והבקרה, והועלה לדרגת רב-סרן. בתפקידו האחרון הוביל אילן את פרויקט "משואה 400": במסגרת תכנית צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) נבנתה בצה"ל מערכת שליטה ופיקוד חדשה. המערכת פותחה ע"י "אלביט מערכות" וחברות נוספות והיא ממחשבת בפועל את שדה הקרב. "משואה 400" מאפשרת לכל השותפים בשדה הקרב להתעדכן בזמן אמת בכל נתוני השטח, באמצעות המחשב. אילן היה ממונה על הפרויקט וזכה לשבחים רבים על פעילותו ופעולת המערכת בכלל. בנובמבר 2008, יומיים לפני נפילתו, השתתף אילן בתרגיל גדול של צה"ל שנוהל בהצלחה רבה בעזרת "משואה 400". בתרגיל זה אושרה המערכת כמבצעית. סיפר מפקדו של אילן, אלוף משנה גיל: "המרץ והמוטיבציה הבלתי נדלים, החריצות והמסירות, היו המאפיינים העיקריים של עבודתו. אילן קידם רבות את הפרויקט שהופקד בידיו. הפרויקט תחת ניהולו נסק לגבהים ולאיכויות שרבים פקפקו באפשרות יישומם בפועל … בת הצחוק התמידית על פניו, שמחת החיים העצומה גם ברגעים הקשים והלחוצים, היו המפתח לליבם של רבים". כשהיה עתודאי הכיר אילן את ללי (לאה), גם היא עתודאית שלמדה מתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת בר-אילן. אילן וללי נישאו והתיישבו באלקנה, שם נולדו ארבעת ילדיהם: במחצית 1999 נולד בנם איתי יהודה, ב-2001 נולד אראל נפתלי, שירה רחל נולדה ב-2004 ובן הזקונים מיכאל אהרון נולד בשנת 2007. אילן היה אב מסור ובעל אוהב, חייכן, אוהב ללמוד תורה, אכפתי כלפי החברה ושואף למצוינות בכל תחום בו נגע. באלקנה הוא היה גבאי בבית הכנסת, וכן פעיל בקהילת "בני עקיבא" המקומית. אילן אהב מאוד מוזיקה. כבר בגיל צעיר הוא התגלה כבעל קול ערב וחוש מוזיקלי, ולא פעם שימש כ"בעל קורא", הנעים בקולו כבעל תפילה ושליח ציבור במספר בתי כנסת. אחרי שהתיישב באלקנה הוא הצטרף למקהלת הגברים בבית הכנסת בו התפלל ביישוב, בית הכנסת "מורשת יהודית". אילן נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"א בחשוון תשס"ט (8.11.2008), מוצאי שבת פרשת "לך לך". הוא התמוטט בזמן משחק כדורסל ביישוב מגוריו. בן שלושים ושש בנפלו. אילן הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין באלקנה. הותיר אישה, שלושה בנים ובת, אב, אח ואחות. ספדה לאילן רעייתו ללי: "אני בטוחה שכל מי שנתקל בך, ולו למפגש קצר ביותר, טעם וחווה והבין כמה אכפתי אתה, כמה חשובה לך החברה, כמה חשובים האנשים ובראש ובראשונה המשפחה: חינוך לילדים עליו כה הקפדת, יושרם, אדיקותם, דרך הארץ שתהא טבועה בהם, והכול תוך שמחת חיים אינסופית". אילן הונצח בכמה אופנים: משפחתו של אילן ייסדה קרן מלגות לזכרו, קרן "פירות האילן", הפועלת בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, מכון "לב". מטרות הקרן הן לעודד, לעזור ולפתח צעירים דתיים בעלי רקע טכנולוגי, העומדים בפני גיוסם לצה"ל במסגרת עתודה אקדמאית. כתבה רעייתו של אילן: "בכך הקרן מנציחה את זכרו של אילן, שהצטיין בכל תחום שעסק בו, שאהבת הארץ והמולדת היו טבועות בו, שהקפיד על קביעת עיתים לתורה, ששילב בחייו תורה עם דרך ארץ, ששאף למצוינות טכנולוגית והלך לעולמו בדמי ימיו". בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים קיים פרויקט ייחודי, שנועד לעודד ולפתח צעירים אתיופים דתיים לשירות אקדמי בתחומי ההנדסה בצה"ל. הקרן שואפת להעניק מלגות רבות ככל האפשר לצעירים אתיופים העומדים בקריטריונים של פרויקט זה ולצעירות אתיופיות הלומדות במכון "טל" לבנות, ובכך לקדם עדה מיוחדת זו בחברה הישראלית, ע"י השקעה בחינוך הטכנולוגי בדור העתיד. מדי שנה, החל מיום השנה הראשון לנפילת אילן, הקרן מעניקה מלגות לסטודנטים עתודאים מצטיינים בטקס שנערך בירושלים. ביער ראש העין הוקם לזכר אילן, סמוך לחורבת דייר, "מצפור אילן", הצופה מזרחה לשומרון, לכיוון אלקנה – ביתו. ביום השנה לנפילת אילן, שבת פרשת "לך לך", נערכת "שבת חזנות" לזכרו בבית הכנסת באלקנה בו התפלל, בית הכנסת "מורשת יהודית". ביום השנה השלישי, במוצאי השבת, נערך בבית הכנסת קונצרט בו הושמע, בין היתר, עיבוד חדש ל"אדון עולם" אשר הולחן על ידי נפתלי הרשטיק. היצירה החדשה בוצעה על ידי שלושה סולנים צעירים במיוחד: אבי ניר, ואיתי ואראל רייז, שני בניו של אילן. משה ברגר, מנצח המקהלה בה שר אילן, הלחין לזכרו את השיר "אילן אילן", אותו ביצע הזמר אברימי רוט בליווי המקהלה. מדי שנה מתקיים באלקנה, באולם הספורט בו אילן התמוטט בזמן משחק כדורסל, "טורניר אילן רייז" – טורניר כדורסל לזכרו בהשתתפות קבוצות מהאזור. בסוף הטורניר מוענקים גביעים למנצחים ולמצטייני הטורניר. המשפחה הפיקה מצגת לזכר אילן, ובה מובאים קורות חייו באומר ובתמונות וכן דברים לזכרו. המצגת מסתיימת בציטוט מדברי רבי אלעזר בן עזריה (מסכת אבות ג'): "כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מעטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו … אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר 'והיה כעץ שתול על פלגי מים'". ובהמשך מובא פסוק ג' מתהילים א': "והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח".
