ריבקובסקי, אליהו (“אלי”)

בן שבתאי וצפורה. נולד ביום י"ד בתשרי תשי"ח (9.10.1957) בתל אביב. למד בבית הספר היסודי 'עמיאל' שבשכונת התקוה עד כיתה ו' והמשיך בחטיבת הביניים בבית הספר העירוני-דתי י"ג שלוש שנים נוספות. הוא היה תלמיד שקדן, בעל כישורים במיוחד במקצועות המתמטיקה והאנגלית. אלי שאף להתקדם ללא לאות. הוא בלט בהופעתו המסודרת ובשקט הנפשי שלו. היה ידוע בקרב חבריו כבן אדם הגון. עניו, הזהיר בכבוד הבריות. כבעל דעה שקולה וכחבר שניתן לסמוך על ידידותו. אלי היה ממלא כל תפקיד שנטל על עצמו באחריות ובמסירות. מוריו אהבוהו וכיבדוהו. כבן אדם דתי לחם על אמונתו ועל דעותיו, כשפיו ולבו שווים. אלי היה חבר בתנועת הצופים. עסק בספורט, והצטיין כשחיין מעולה ואף השתתף בצליחת הכנרת. כשהיה בן חמש-עשרה נפטר אביו, ואלי הפך להיות המשענת לאמו ולשלוש אחיותיו. הוא דאג לצרכי הבית. אך לא הזניח את לימודיו. גם את לימודי הקודש וגם את השתלמותו המקצועית. למד ב'ישיבת תורה ומלאכה' שבשכונת מונטיפיורי והתבלט כנער רציני, השואף להרבות דעת והשכלה וידע מקצועי. אלי גויס לצה"ל באוגוסט 1976 והוצב לחיל האויר. הוא עבר קורס מחסנאים טכניים בבית הספר 'אורט' שבחיפה. במשך שירותו הצבאי, בדרגת רב"ט, הצטיין בצניעותו ובשלותו הנפשית. אלי לא הרבה בתביעות ולא הבליט את הישגיו. מפקדיו וחבריו העריכו את תפיסתו החדה. את דעותיו הבוגרות ואת שאיפתו העזה ללמוד ולהצליח. אלי נפל בעת שירותו ביום י"א באלול תשל"ז 24.8.1977)) הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו אם ושלוש אחיות. משפחתו הצניחה את זכרו בחוברת וכן תרמה ספר תורה לזכרו בבית הכנסת המרכזי בגבעת רמב"ם בגבעתיים.