רטס (כרמל ), משולם

משולם, בן מרים ושלמה, נולד ביום י' באייר תרצ"ה (14.5.1935) בצ'רנוביץ ברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. אמו ואחיו השתקעו בחיפה והוא למד בכפר הנוער הדתי בכפר-חסידים. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט", במגמה של מסגרות מכנית, וסיים את לימודיו בבית-חינוך בלימודי ערב. הוא היה אוהב חיים, פעיל ונמרץ, אדם שמח ויודע לשמח אחרים. מטבעו היה ישר ובעל מצפון, דרש תמיד אמת וצדק ולא היה מוכן להתפשר ולנהוג בניגוד לצו מצפונו. משולם גויס לצה"ל במחצית מרס 1953 ומאז הקדיש את חייו לצה"ל ולחיל השריון. הוא היה שותף להקמתו ולבניינו של החיל וראה אותו בהתפתחותו, מחיל קטן, שסייע לכוחות הרגלים, ועד שהפך לחיל העיקרי של כוחות היבשה. משולם היה שותף להכנסת כלים חדשים ומשוכללים לשירות הפעיל ולהקמת דורות רבים של לוחמים. בתקופת שירותו בחיל השריון מילא תפקידים רבים והשתתף בכל הקורסים השונים להכשרת קציני שריון. לאחר שהשתלם בקורס לקציני שריון מונה לתפקיד מפקד מחלקה. כמ"מ בדרגת סגן, הוליך את מחלקתו בקרבות לכיבוש סיני במבצע "קדש". אחרי-כן השתלם בקורס קציני מודיעין ושימש כקצין מודיעין גדודי וכקצין מבצעים בגדוד טנקים. אחר כך נשלח לקורס מפקדי פלוגות ולאחר שסיים את הקורס בהצלחה הועלה לדרגת סרן ומונה לתפקיד מפקד פלוגה. כמו כן מילא תפקיד של קצין מטה במפקדת גייסות השריון. בשנת 1961 הועלה לדרגת רב-סרן וכעבור שנתיים מונה לתפקיד סגן מפקד גדוד טנקים. בשנת 1965 סיים בהצלחה את לימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"מ). במלחמת ששת הימים השתתף כסמג"ד בקרבות כיבוש סיני. אחרי שהסתיימו הקרבות שירת עם הגדוד בסיני ובתחילת שנת 1968 מונה לתפקיד מדריך ראשי (מד"ר) במתקן אימונים של חיל השריון. בנובמבר 1969 הועלה משולם לדרגת סגן-אלוף וקיבל לפיקודו גדוד טנקים בסיני. היה זה אותו גדוד שבו לחם כסמג"ד במלחמת ששת הימים. משולם עמד בראש הגדוד בתקופה הקשה של קרבות מלחמת ההתשה. במרס 1971 מונה לתפקיד סגן מפקד חטיבת טנקים בסיני, שהייתה אחראית לאבטחת תעלת סואץ וחצי האי סיני, במסגרת מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני. אחרי תקופת שירות ארוכה בסיני הועבר לבית-הספר לשריון ומונה לתפקידמפקד קורס מפקדי פלוגות, שהוא הקורס השני בחשיבותו במסגרת חיל-השריון. בשנת 1973 היה מפקד קורס קציני שריון, הקורס הבכיר בחיל השריון. משולם מילא בחיל השריון תפקידים רבים ומגוונים. הוא היה מפקד יחידות שדה, קצין מטה ביחידות שדה וקצין מטה במפקדת גייסות השריון. כמו-כן שימש כמדריך בבית-הספר לשריון. בתפקידיו ביחידות השדה הצטיין ביכולת פיקוד ובכושר מנהיגות. הוא היה איש מקצוע מעולה, בקי בלוחמת שריון ומפקד קפדן, שדרש מחייליו ביצוע מושלם של תפקידיהם. היחידות בפיקודו ביצעו את כל המשימות שהוטלו עליהן בשלמות ובדייקנות והגיעו להישגים מעולים באימונים ובפעילות המבצעית. בתפקידי מטה הצטיין בכושר ארגון וביכולת ניהול, כשהיה אחראי להפעלתן של יחידות גדולות. הוא הקפיד על פרטים קטנים וגרס כי השמירה על סדר ומשמעת קפדנית היא ערובה להצלחת היחידה בשדה הקרב. משולם רכש ידע רב בתורת חיל השריון, בהפעלת הטנקים ובתורת הלחימה. הוא גם ידע להקנות את הידע שרכש לחייליו ולחניכיו בקורסים. חייו של משולם נעו בשני מסלולים מקבילים. האחד שירותו בצה"ל, בחיל השריון, והשני, חייו בקן המשפחתי החם, שהקים לאחר שנשא לאישה את חברתו אילה. הוא התוודע אליה כשהיה במוסד של "עליית הנוער" ולאחר שהתחתנו הקימו את ביתם בבאר-שבע. בשנת 1959 נולד בכורו רהב, בשנת 1964 נולדה בתו טלילה ובשנת 1970 נולדה בתו הצעירה סיגל. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים מונה משולם לתפקיד מפקד גדוד טנקים במסגרת חטיבה 188, שלחמה בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. בקרב שנערך באזור חרמונית ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפגע משולם ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה, בן, שתי בנות ואח. באייר תשל"ה (מאי 1975) הוענק לו "עיטור העוז" על גבורתו במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. בתיאור המעשה בתעודת העיטור נאמר: "סא"ל משולם רטס ז"ל פיקד על גדוד טנקים בגזרה הצפונית של רמת הגולן. למרות התנאים הקשים הצליח לנהל קרב הגנה יעיל ועיקש, ומנע את נפילתם של מוצבי הקו ואת כיבוש משק אל-רום. ב-9 באוקטובר 1973 הוביל את כוחו המדולדל להתקפת נגד חזיתית בסורים, שהצליחו לחדור באזור הר חרמונית. תוך כדי יצירת מגע עם האויב נפגע ונהרג. סא"ל משולם רטס ז"ל פיקד על כוח לא מגובש בתחילת הקרב, אולם תוך כדי לחימה הצליח לגבשו ולהפיק ממנו את מלוא היכולת הקרבית, כשהוא משמש דוגמא אישית באומץ לבו, בקור רוחו ובאופטימיות שלו. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז".