רחמים (חמץ), דוד

בן מלכה ויונה. נולד ביום כ"ב באב תשי"ב (13.8.1952) בירושלים. למד בבית-הספר 'בית יעקב' בירושלים. לאחר-מכן המשיך לימודיו בבית-הספר 'אורט'. באמצע אוגוסט 1970 גויס לשירות חובה בצה"ל, עבר מסלול טירונות ושובץ ביחידת תובלה באחד מבסיסי צה"ל, מאחר שעבר קורס נהיגה קדם-צבאי. עם שחרורו מצה"ל עבד במוסך 'אגד' בירושלים. דוד הוציא רישיון נהיגה ברכב ציבורי ועבד בחברה לפיתוח מטה בנימין. הוא אהב את עבודתו ובזמן האינתיפאדה נסע בכבישי יהודה ושומרון חרף הסיכון הרב שהיה כרוך בכך. דוד נישא לדורית ונולדו להם שני ילדים – מרסל ויונה. נישואים אלה עלו על שרטון והשניים התגרשו. דוד נשא לאישה את מרים. לבני הזוג נולד בן – אביהו יוסף, שהיה בן 40 יום בעת שאביו נפל. הוא היה בעל מסור ואוהב ואב אוהב וחם לילדיו. הוא אהב לבלות עם חבריו כשחיוך תמידי נסוך על פניו. חובב טבע היה, הכיר כל שביל וכביש, הרבה לטייל ברחבי הארץ, ליהנות מן הנופים ולצלמם. בשעות הפנאי האזין לשירי ארץ-ישראל וצפה במשחקי כדורגל. ביום ב' בניסן תש"ן (27.3.1990) נפל בעת שירותו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל, בירושלים. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, אם, שני אחים – רמזי ועובדיה ושתי אחיות – מונירה ועליזה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דוד שירת ביחידתנו כשמונה שנים ושובץ כנהג במפקדת היחידה. בתקופות אלו ביצע דוד מספר רב של פעילויות מגוונות, הן באימונים והן בתחום התעסוקות המבצעיות ובכולן גילה מידה רבה של אחריות ומסירות".