רחמים, אליהו

בן נעימה ודוד. נולד ביום ז' באייר תש"א (14.5.1941) בעיר רומדי בעיראק למשפחתו הענפה ומרובת הילדים. את שנותיו הראשונות עשה בבית-ספר יסודי בעירו רומדי. בשנת 1951 עלתה משפחתו לארץ ועברה להתגורר בשכונת גורדון בראשון לציון. בשכונה זו גדל והתחנך והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון 'חביב'. מכיוון שהיתה זו תקופת 'הצנע' נחלץ לפרנסת המשפחה, הפסיק את לימודיו ויצא לעבוד בעבודות מזדמנות, קטיף, בנייה וכיוצא באלה. בתחילת מרס 1960 גויס אליהו לצה"ל ושובץ בחיל השריון, שירת בו שלוש שנים ובתקופה זו הוכשר גם כנהג אמבולנס. לאחר שחרורו מצה"ל החל לעבוד בחברת תובלה, כנהג משאיות שהובילו חומר גלם לסלילת כבישים בדרום הארץ ובעיקר בסביבות אילת, סדום והנגב. בשנת 1968 נשא לאישה את ברכה. בשנת 1972 פרש מעבודה זו, והקים עסק עצמאי. בשנים אלו השקיע את כל מרצו וכוחו בהצלחת העסק וניצל את חושיו העסקיים המפולפלים לניווט העסק במהלך השנים, על אף שלא עבר מסלול אקדמי כלשהו. עבודה זו הביאה לחייו סיפוק רב ולמרות השעות המרובות בעבודה, דאג להימצא במחיצת משפחתו ולהעניק לה מאהבתו. בתחילת ינואר 1991 גויס לשירות מילואים במערך הג"א ושירת בתפקידו כנהג אמבולנס. ביום י"ד בשבט תשנ"א (29.1.1991) נפל בעת שירותו. אליהו חש ברע והתמוטט ליד מכוניתו שבה התכוון לחזור לבסיסו. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים – איילת, יעקב, אבישי ודוד ושמונה אחים ואחיות – נעים, עזרא, שלמה, פרחה, פואד, שרה, יוסי ויעקב. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אליהו שירת ביחידה כנהג כשמונה שנים. הוא מילא את תפקידו במסירות, חריצות והתמדה הראויים לציון. הוא ייזכר ביחידה בנועם הליכותיו ובטוב לבו".