רחמילביץ, יעקב-יצחק (ישה)
בן לנה לבית סגל וד"ר אלעזר, נולד ביום הכיפורים, י' בתשרי תרפ"ח (6.10.1927) בקובנה, בירת ליטא. מצאצאי רבנים ואנשי תורה וחכמה ופעילות ציבורית. החל בגן הילדים התחנך על ברכי השפה העברית ועלה עם משפחתו במאי 1935 בעקבות אביו שעלה שנה קודם לכן. בשנת 1941 סיים בהצטיינות את בית-הספר היסודי העירוני "נס ציונה" בתל-אביב, קיבל מלגה להמשך הלימודים בגימנסיה "הרצליה", והצטרף לאגודת הצופים שלה. בשנת 1945 סיים את לימודיו בגימנסיה במחזור ל"ג, יצא לשנת שירות בגניגר, חזר באמצע השנה מטעמי בריאות, ובאוקטובר 1947 יצא לשירות חלקי. יעקב-יצחק החליט ללמוד רפואה בפקולטה שעמדה להיפתח בירושלים ובינתיים השתלם באנגלית ובצרפתית. הוא רכש לו בקיאות רבה בספרות העברית והעולמית, למד כתבנות וקצרנות בעברית ובאנגלית, התחיל ללמוד כלכלה בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב ועבד במשרד של חברת-ביטוח. ל"הגנה" הצטרף עוד בתקופת לימודיו בגימנסיה, אך אפילו להוריו נודע הדבר רק לאחר כמה שנים. היה עלם בוטח בעצמו, יפה- תואר, בעל קומה זקופה, גאה ובעל הכרה לאומית. את ריב המפלגות שנא בכל לבו. יעקב-יצחק התאמן בכל סוגי הנשק שהיו אז ל"הגנה", ומראשית מלחמת-העצמאות שמר והגן על גבולות תל-אביב. ב-1.2.1948, עוד לפני צו הגיוס, התגייס לשירות מלא, סיים קורס חובשים ויצא לחזית בתפקיד חובש פלוגתי וחבר מפקדת פלוגה באחד הגדודים בחטיבת "גבעתי". הוא שמר על המוסר הרפואי כאילו היה רופא ותיק ורגיל והעלה את שירותו לרמת אמנות ועבודת-קודש כאחת. הוא השתתף בהגנת תל-אביב, במבצע "נחשון", בליווי שיירות לירושלים ובקרבות בדרום והיה למופת בקור-רוחו, באומץ-לבו ובמסירות-נפשו בכל קרב שהשתתף בו, ושום מטר כדורים ופגזים לא עיכב בעדו מהגיש עזרה לפצועים, עבודה שיש לעשותה בקומה זקופה. בליל 2-3 ביוני 1948, במסגרת מבצע "פלשת", תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי ליד גשר אשדוד (גשר "עד הלום" כיום). ההסתערות נבלמה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. ההתקפה נכשלה אמנם, אך אילצה את המצרים להיערך במקום ובלמה את התקדמותם צפונה. בקרב זה נפל, אור ליום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). הוא נפצע בגבו ולאחר שנחבש בידי חבר סירב לעזוב את שדה הקרב והוסיף לעזור לפצועים כאילו לא קרה לו דבר. בשוב הפלוגה מהקרב נפקד מקומו וזמן רב נחשב כנעדר. חודשים מספר אחרי כיבוש אשדוד נמצא יחד עם חבריו, בקבר- אחים במרחק 10 מטרים מעמדת האויב המצרי. הם הועברו למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי של חללי חטיבת "גבעתי" בכפר ורבורג ונטמנו בקבר-אחים. ועדת המטכ"ל להצעת הצטיינויות החליטה בשעתה להעניק ליעקב החובש אות-הצטיינות גבוה בעד מעשי-הגבורה היוצאים מהכלל שביצע בקרבות.
