רחומה, שאול (ויליאם)

שאול, בן מרגריט וסלים ז"ל, נולד ביום י"ט באלול תש"ו (15.9.1946) בעירק ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"א. המשפחה השתקעה ברמת-גן ושם עברו על שאול שנות ילדותו ובחרותו. הוא למד בבית-הספר היסודי "הגבעה" וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון "אהל-שם" במגמה הריאלית. בתקופה זו החל שאול לפתח את תחביביו, והעיקרים שבהם היו צילום, ציור, מתמטיקה שימושית ופיסיקה. שאול היה תלמיד מצטיין ומוריו, שעמדו על כשרונותיו, שכנעו אותו שימשיך את לימודיו במסגרת העתודה האקדמית. שאול גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1966. לאחר הטירונות ולאחר שנתקבל לפקולטה להנדסה כימית בטכניון בחיפה, הועבר לעתודה האקדמית. בשלוש שנות לימודיו עבר שאול קורסים צבאיים שונים: קורס מ"כים, קורס צניחה, קורס קציני עתודה וקורס קציני שריון. במלחמה בשנת 1967 השתתף בקרבות והוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". עם סיום לימודיו חזר שאול לשירות והוצב כקצין חרמ"ש ביחידת שריון. שאול היה קצין מעולה, שמילא את כל המוטל עליו לשביעות רצון מפקדיו ובאותה-עת ידע לעמוד בתוקף על זכויותיהם ורווחתם של פקודיו. בחוות-דעת תקופתיות שלהם העריכוהו מפקדיו כ"קצין טוב מאוד, יסודי, מסור ובעל יזמה, דייקני ואחראי מאוד, קצין מעולה 'בעל ראש' ויכולת". לאחר ששימש כמפקד מחלקת חרמ"ש הועבר לבית-ספר לשריון, כיהן שם כמדריך צוות חרמ"ש ועשה את תפקידו בהצלחה מרובה. בספטמבר 1973 היה שאול אמור להשתחרר מצה"ל אלא שיחידתו הייתה זקוקה להמשך שירותו, כדי לסיים פרויקט מסוים שבו החל. שאול נעתר להפצרת מפקדו והתנדב לשירות קבע לתקופה זו. בראשית אוקטובר 1973 צורף לסגל האקדמי כאסיסטנט משתלם בפקולטה להנדסה כימית וכן המשיך את לימודיו לתואר השני בפקולטה זו בטכניון בחיפה. בתעודת השחרור, שכבר הייתה מוכנה, נאמר כי שאול היה "קצין מצוין, מסור, אחראי ובעל יזמה. מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים ירד שאול עם יחידת חרמ"ש לסיני והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. כאשר עבר צה"ל למתקפת-נגד וחצה את התעלה עבר גם שאול בראש יחידתו. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), נודע לשאול כי נותרו חיילים פצועים בתוך העיר סואץ. הוא לא היסס והתנדב לנסות לחלצם. בקרב החילוץ נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין, כי "שאול ז"ל היה חייל מצוין, קצין מוכשר וחבר נאמן ואהוד על כל מי שהכירו".