רז, איל

בן אסתר ויהושע. נולד ביום י"ח בניסן תשי"ד (21.4.1954) בחיפה. סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר הריאלי, במגמה ריאלית. באוגוסט 1972 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-השריון. עבר את המסלול הרגיל של טירונות ומקצועות השריון. בינואר 1973 סיים בהצלחה קורס מש"קי טנקים וקיבל דרגת סמל. מלחמת יום-הכיפורים פרצה בעת שאיל היה בשלב הראשון של קורס הקצינים. הוא נשלח כמפקד טנק לחזית הסורית ואחרי כן לחם גם בגיזרת התעלה. אחרי המלחמה השלים את קורס הקצינים ובדצמבר 1973 הוענקה לו דרגת סג"ם. כעבור שנה הועלה לדרגת סגן. מאוגוסט 1975 שירת בצבא הקבע. את רוב תקופת שירותו עשה כמפקד מחלקת טנקים באיזור סיני ותעלת סואץ. בתפקיד זה גם מילא את חובתו בשירות המילואים, החל בשנת 1976. עם שחרורו מהצבא החל ללמוד בטכניון, ובשנת 1980 הוסמך כמהנדס אזרחי והחל לעבוד בחברת בנייה פרטית, מהגדולות בארץ. בנובמבר 1981 נקרא לשירות מילואים. יחידתו הועסקה באבטחה בבקעת הירדן. ביום ג' בכסלו תשמ"ב (29.11.1981) הבחינו כוחות צה"ל בבקעת הירדן בחוליית מחבלים המתקרבת לנהר במטרה לחצותו מזרחה. במרדף אחרי המחבלים נפגע איל ונהרג. בן 27 היה במותו. אחרי נפילתו הועלה לדרגת סרן. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו רעיה, בת, הורים, אח ואחות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "איל הגיע ליחידה לפני כארבע שנים ומאז שירת כמפקד מחלקה. הוא ידע מן הרגע הראשון להשתלב בפלוגה ולתרום לה מיכולתו כמפקד. סגנונו בפיקוד לא היה יהיר ומתנשא כי אם חברי. יחד עם זאת ידע לעמוד על הפרטים ולדרוש מאנשיו ביצוע מעולה. איל היה אחד מטובי הקצינים ביחידה".