רותם (לאובר), יצחק-דוד

בן יעקב וגיזלה. נולד ביום ב' בסיון תשט"ו (23.5.1955) בעיר קלוז' שברומניה. בראשית מרס 1959 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בפתח תקוה. שני השמות – יצחק, דוד – הם על שמות שני סביו, שנספו בשואה. קראו לו גם בשם 'רוברט'. שנה ראשונה למד בבית הספר 'הס' שבמקום, משם עבר לבית הספר 'נצח ישראל' ועם תום לימודיו בו התחיל ללמוד את לימודי התיכון בבית הספר ע"ש י.ח. ברנר שבעיר. יצחק הצטייר בעיני מוריו וחבריו כבחור ער ומשכיל, שעשה חיל בלימודים. בייחוד הצטיין במקצועות ריאליים. עם זאת, הרבה לעסוק בעניינים חברתיים, בפעילותו בבית הספר וגם במסגרת תנועת הנוער בלט בתחושת ההתנדבות וברגש האחריות שלו. בשיעורי החינוך היה פעיל מאוד והשכיל להביע את דעותיו, החריגות לפעמים, בניסוחים בהירים ולא שגרתיים. יצחק היה חבר מסור בתנועה החינוכית 'מחנות העולים' ובמסגרתה פעל רבות ואף הקדיש לה מחשבה לבחינת דרכה. הוא גרס, כי תנועת הנוער (כל תנועת נוער) נבחנת ביכולתה ובהעזתה לבחון מחדש את דרכיה, אף תוך שבירת מסורת מושרשת. כך, למשל, שלל את החובה ללבוש חולצה אחידה והיה בעד התרת ריקודים סלוניים גם בתנועה החלוצית. יצחק היה בחור מגודל וחסון איש שיחה נעים בעל ידע מקיף. חבריו וחברותיו הרבים טענו כי כל שיחה עם יצחק היא בחזקת חוויה. הוא היה מרבה לשוטט במרחבי הארץ ותוך כדי כך היה עוסק גם בתחביבו האחר: צילום. הוא נמנה עם האתלטים הטובים ביותר בבית הספר. כן היה חובב שחמט. בזכות נטייתו למקצועות הריאליים ראה את עתידו במסלול אקדמי-טכני. הוא שאף ללמוד הנדסת מכונות בטכניון שבחיפה. תחילה ביקש להירשם לעתודה האקדמית כדי לקדם שאיפה זו. אולם, ברגע האחרון גברו בו יצריו החברתיים והנאמנות לחברים בתנועה, עמם גדל והתחנך לקראת יציאה להתיישבות, ואז התנדב לשירות בנח"ל. יצחק נמנה עם חברי גרעין 'גלגל', שנועד להיאחז בקיבוץ גלגל שבבקעת יריחו. את משך השל"ת הראשון עשה במעוז חיים. לאחר הטירונות ביקש לעסוק שנה אחת בהדרכה תנועתית. הוא נשלח כמדריך לסניף 'מחנות העולים' שבקרית ים ובו קנה עד מהרה את חיבתם של החניכים. כעבור חצי שנה הפסיק את ההדרכה והחליט לעשות את השירות הצבאי. הוא הושם לחיל השריון ועבר בהצלחה קורס מפקדי טנקים. היה חייל מסור וקפדן. במרס 1975 חזר יצחק אל חבריו בגרעין, למשך של"ת נוסף, שימש בו כגזבר ונתן יד בכל התחומים האחרים של פעולות המשק. ביום ט"ז בתמוז תשל"ה (24.6.1975) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבפתח תקוה. השאיר אחריו הורים ואחות. ההורים השכולים הוציאו חוברת לזכרו בשם 'יצחק רותם (לאובר)'.