רופה, צבי

בן רוזה ואהרון, נולד ביום ז' באלול תש"ז (23.8.1947) בסיביר, לשם נמלטה משפחתו מפולין במלחמת העולם השנייה. בברית-המועצות סיים צבי בית-ספר יסודי ובשובו עם משפחתו לפולין סיים שם בית-ספר תיכון. בשנת תשכ"ד עלה צבי ארצה והשתקע בקרית-גת. כאן סיים קורס חשמלאים ועבד במקצועו עד לגיוסו. צבי גויס לצה"ל במחצית מאי 1968, שירת כלוחם חי"ר ביחידת צנחנים ולקראת סיום שירותו הועבר לחיל-השריון. במחצית אוקטובר 1971 שוחרר צבי מהשירות הסדיר בצה"ל, אולם קשריו עם צה"ל לא נותקו. מדי שנה נקרא לשירות מילואים, וכדברי מפקדו "היה שש אלי מילואים". צבי היה דמות אהודה ומקובלת בפלוגתו וחבריו כינוהו "האריה". למרות שלא היה זה מתפקידו דאג צבי לחבריו במילואים, בישל להם קפה מדי בוקר והכין ארוחות טעימות. במסגרת שירות המילואים השתתף במלחמת יום הכיפורים ועוטר באות המערכה. צבי נשא לאשה את שולמית ולזוג נולדו שתי בנות ובן. הוא היה בעל מסור ואב גאה שדאג לכל מחסורה של משפחתו. צבי אהב טבע ונוף והרבה לטייל עם בני משפחתו ברחבי הארץ, שהכירה כאת כף ידו. במרוצת הזמן התבססה המשפחה, צבי רכש בית ובמו-ידיו שיפץ אותו ואף בנה רהיטים לתפארת, אך לא זכה לחנוך אותו. ביום ט"ו בשבט תשמ"ד (18.1.1984) נפל סמל צבי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-גת. השאיר אשה, שתי בנות ובן, אם ושתי אחיות