רון, איתן

איתן, בן זיוה וטוביה, ממייסדי מושב ארבל, נולד ביום י"ד באב תשי"ב (5.8.1952) במושב ארבל. את לימודיו היסודיים השלים בבית-ספר "קוצר" שבכפר-חיטים הסמוך. אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות במגמה הריאלית בבית-הספר "הגליל" בטבריה, לאחר שלמד שנה אחת בבית-הספר "כדורי". שנות ילדותו של איתן היו שנות פעילות גדושה במשק, בעבודה חקלאית ובחברת הילדים. על אף העבודה המאומצת ברפת ובשדה מצא איתן זמן גם לעזרה במשק הבית וגם לחיי היום-יום של לימודים, הכנת שיעורי בית, אימוני ספורט וכדורגל. הוא היה רגיש ליופי ולאמנות, התעמק ביצירות ספרות ונהנה משירה – בעיקר משירה חדשה וצעירה, ומצא זמן אף להאזנה למוסיקה קלאסית ומודרנית. איתן היה נער שקט, צנוע ובעל נפש פיוטית, שנהג לבטא מחשבותיו בכתיבה מעמיקה ויסודית. הוא שפע טוב-לב והחיוך לא סר מפניו. כל ידידיו אהבו את האווירה שהישרה סביבו. אף על פי שהתעניין ועסק בתחומים רבים, לרבות אוסף פרחים מיובשים, עדיין עמד המשק של הוריו במרכז חייו של איתן. גם כעבור זמן, כשהיה בשירות צבאי, הקדיש כל חופשה לעבודה בכפר. הוא שאף לקדם את המשק ולהוסיף לו ענף חדש – גידול פרחים ליצוא. לשם כך החליט ללמוד באוניברסיטה בפקולטה לחקלאות, והתכוון להתחיל בלימודיו בראשית שנת הלימודים 1973. הוא קיווה להיעזר בלימודיו לצורך פיתוח משק חקלאי גדול. כבן לתנועת המושבים היה איתן חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד", והיה אחד הפעילים בטיולים, בספורט ובפעילות חברה שונות. איתן גויס לצה"ל בנובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. הוא בחר בחיל זה בשל רצונו לשרת בחיל קרבי ובשל אמונתו העמוקה בצורך בשירות מסוג זה, למרות שסבל קשיי נשימה בתנאי שדה ובאבק. לאחר הטירונות הוצב לשרת כנהג טנק, ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות הטנק הוסמך כתותחן. בהמשך שירותו הצבאי השלים בהצלחה קורס למפקדי טנקים והוסמך כמט"ק. למרות האימונים הקשים ותנאי השדה שהכבידו עליו, לא התלונן איתן אף פעם אחת במשך כל ימי שירותו. את דרכו בצבא הינחו יושרו האישי, האיכפתיות לגבי כל הקורה סביבו – שבגללה השמיע לעתים דברי ביקורת על נוהלים ועל דרכי עבודה – וחוש הצדק הטבוע בו. בזכות אלה נחשב איש צוות אהוב ומפקד מוכשר. במשך כל תקופת שירותו הצבאי השתדל ככל שיכול לשמור על קשר הדוק עם משפחתו ולהיות שותף לכל אשר התרחש בכפר שכל-כך אהב. בעיקר התעניין בחיי היום-יום במשק וביקש לדעת כל פרט ופרט. במלחמת יום-הכיפורים לחם איתן בקרבות הקשים שהתנהלו ברמת הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), במהלך קרבות הבלימה, נחלץ לסייע בהספקת תחמושת לפלוגת טנקים אחרת, שלחמה באזור חושנייה. על תל יוסיפון נפגע הטנק שלו ואיתן נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-כנסת ברמות אשכול.