רומנו, דוד

דוד, בן רוזה ומשה, נולד בשנת תש"א (1941) באיזמיר בתורכיה ועלה ארצה במסגרת עליית הנוער בשנת תשי"ג (1953). הוא החל את לימודיו בעיר הולדתו בתורכיה ואחרי שמשפחתו הגיעה ארצה למד בבית-הספר בקיבוץ שער-העמקים. דוד גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1960 והוצב לחיל השריון. הוא עשה את שירותו הצבאי בגדוד של חיל הרגלים המשורין. בסוף יוני 1963 שוחרר דוד מהשירות הסדיר והוצב ביחידת מילואים של חיל השריון. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. דוד הקים את ביתו בדימונה. הוא נשא לאישה את חברתו ג'נט וברבות הימים נולדו להם ארבעה ילדים. הוא היה ראש משפחה מסור ואוהב, בעל נאמן ואב דואג לארבעת ילדיו – דורון, שושנה, מיכל וחגית. לפרנסתו עבד כטפסן בחברת "סולל בונה". הוא היה עובד חרוץ ומסור שהקדיש זמן רב לעבודתו וזכה להערכת מנהלי העבודה, אך את השעות שלאחר יום העבודה הארוך והקשה הקדיש לטיפול במשפחתו. הכל הכירוהו כאדם טוב-לב ואוהב חברה, שהתחבב על חבריו לעבודה ועל ידידיו. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. באחד מקרבות הבלימה נגד כוחות קומנדו מצריים, שהתחולל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, נפגע דוד ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בדימונה. השאיר אחריו אישה, בן ושלוש בנות, הורים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דוד ז"ל שירת ביחידה של חיל השריון כלוחם חרמ"ש. בעת סריקה וחיפוש אחר אנשי קומנדו מצריים שחדרו לאזור, נפגע דוד כשהיה בעמדת תצפית קדמית. דוד היה חייל מסור ונאמן, אהוב על חבריו ומקובל על מפקדיו". להנצחת שמו תרמו אלמנתו והוריו ספרי קודש לישיבה.