רויטמן, זאב
בן צביה ויצחק, נולד ביום י' בטבת תש"ך (9.1.1960) בירושלים. זאב גדל במשפחה שומרת תורה ומצוות. הוא למד בבית-ספר ממלכתי דתי "רשב"י" בבאר-יעקב עד כיתה ו', ומאחר שהכירו בהצטיינותו יעצו לו ללמוד במסגרת תלמוד תורה בבני-ברק, זאב למד בבני-ברק שנתיים, עד התיכון, ולאחר מכן עבר לישיבה התיכונית בנתניה. הוא למד בה במגמה הריאלית ועבר ללמוד בישיבת ההסדר "כרם ביבנה". תוך כדי לימודיו בישיבת ההסדר למד זאב במכון לר"מים, כי רצה לעסוק בהוראה. זאב היה חבר פעיל ומסור לחניכיו בתנועת "בני עקיבא". כשהיה בן 15 שנים, הוא התייתם מאביו והרגיש אחריות כבדה כלפי אמו ואחיו. במסירות רבה העניק זאב לכל אחד כפי צורכו ואף מעבר לזה, האיר פנים והקרין מאישיותו לכל הסובבים אותו. הוא נהג בכבוד רב ובדאגה לאמו. תחביבים רבים היו לו. הוא אהב מוסיקה וניגן על פסנתר, אהב לצלם, ובעיקר בחתונות של חבריו מהישיבות. זאב עשה באומנות רבה. כמו-כן, הוא הרבה לעסוק באווירונאוטיקה, והטיס טיסנים. ביולי 1978 התגייס זאב לצה"ל, ושירת בחיל-השריון. הוא עבר אימוני טירונות כללית, ונשלח לקורסים מקצועיים. זאב השלים קורס מקצועות טנק, ומפקדי טנקים ובאפריל 1978 הוענקה לו דרגת סמל. ביולי 1982, עמד זאב להשתחרר מן השירות הסדיר. עם תחילת מלחמת שלום הגליל, הוא יצא לקרב בלבנון. הוא לחם בגיזרה הצפונית-מזרחית, גילה אומץ לב במערכה ועודד ברוח לחימתו את פקודיו בקרבות הכבדים. ביום ב' בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), התחולל קרב קשה באיזור רפיד. הטנק שעליו פיקד זאב נפגע, והוא נהרג. בן 22 שנים הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברחובות. זאב השאיר אחריו אם, שני אחים ואחות. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל זאב רויטמן נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בגדוד שריון, הצטיין בשיקול דעת ובקור רוח. זאב התגלה כמפקד אמין, נכון להקרבה עצמית ולמסירות נפש". מפקד גדודו כתב עליו למשפחתו: "זאב נפל בעת שפיקד על טנק בגיזרה המזרחית. הוא היה משכמו ומעלה בקרב חבריו ומפקדיו, הצטיין במאור פנים, בדבקותו ובשלמותו הרוחנית. מסירות-הנפש וההקרבה, עליהן דיבר לפני הקרב, היו אבני דרך בהנהיגו את צוותו בקרב". מפקד פלוגתו כתב עליו למשפחתו: "העובדה שהוא שילב בשירותו לימוד תורה ושירות קרבי, מעידה על כך שהתחנך ברוח של עקרונות ואידאלים נעלים, שקיווה להגשים".
